מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, בדרך כלל יריב אידיאולוגי עיקש ומר של המתיישבים ביהודה ושומרון, מוצא את עצמו בימים אלה במשימות אבטחה של ישובים בצפון השומרון, זאת כחלק משירות מילואים אליו גוייס בימים האחרונים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על התחושות והמפגשים במסגרת הזו.
כבר בראשית הדברים מבהיר אופנהיימר כי אין כל סיבה להתפלא על שירות המילואים שהוא מבצע בגזרה זו, שכן כאזרח המדינה הוא מתגייס לשירות מילואים כאשר מגיע אליו צו מילואים וכחייל מילואים הוא מבצע את הפקודות ו"זו לא הפעם הראשונה למרות גילי המופלג כבר. הפעם זו גזרת צפון השומרון ולכן אני פה".
במהלך ימי השירות, כטבעם של ימי שירות מילואים ביהודה ושומרון, נפגש אופנהיימר עם המתיישבים בין במחסומים, בין בצירי התנועה ובין בבתים. במפגשים הללו, איך לא, מתעוררים הדיונים, השיחות והוויכוחים, אם כי אופנהיימר משוכנע ש"אין סיכוי להניא אותי ממחשבותיי, אבל יש סיכוי להראות לי את המציאות. זה לא שאני לא מכיר את המציאות, אבל כך רואים אותה מהזווית הצבאית ומהזווית של המתנחלים שהיא זווית אחרת מזוויות אחרות. לומדים להכיר את המציאות מהזווית הזו".
"נפגשתי כאן עם הרבה אנשים לשיחות מאוד מעניינות, מאוד מנומסות ועם הרבה הערכה הדדית של שני הצדדים. לא שיניתי את עמדותיי וגם הם לא שינו את עמדותיהם, אבל כך אפשר להכיר טוב יותר את הרציונאל שמאחורי העניין", אומר אופנהיימר המציין את ההבדל בין ביקוריו כאזרח מוחה ביו"ש לבין נוכחותו באזור זה כאיש מילואים: "כשאתה מגיע כחלק מהפעילות אתה יריב אידיאולוגי, ולכן היחס בהתאם.
''כשאתה מגיע לא במגמה פוליטית אלא במגמה לאבטחה ולהיות חלק ממערך השמירה וההגנה קבלת הפנים היא אחרת והתפקיד שלך שונה. אתה רואה את זווית הראיה הצה"לית שהיא שונה ולכן קל יותר לפתח שיחות, גם מתוך ידיעה ואמון שמה שמדברים זה נשאר בינינו ולא חלק מהתפקיד. אני כאן כי זו החלטת ממשלה ואני מבצע אותה כחלק מהחובה שלי".
אופנהיימר מציין כי חלק מהמתיישבים "היו מופתעים לראות אותי והיו כמה שקיבלו התראה מראש. השיחות הן שיחות נעימות. אתה מתארח בהתנחלות או במאחז, שטח שהם מרגישים בו בית, אתה מתארח אצלם בבית. יש אווירה כזו. למרות החיוכים והסימפטיה אני משתדל שלא להיכנס לעומקם של דברים כי אני בכל זאת בתפקיד ועל מדים.
''זה לא שבאתי לעשות שבת בהתנחלויות אלא באתי לעשות שירות מילואים וזו הזדמנות גם לתת את הפרספקטיבה שלי וגם לשמוע את הפרספקטיבה של הצד השני".
ברוח הדברים נשאל אופנהיימר אם המפגש עם אנשי השטח, לאו דווקא עם הדוברים הרהוטים והמתוקשרים של ההתיישבות, הוביל אותו להיכרות עם משהו שעדיין לא היה ידוע לו עד כה. אופנהיימר משיב בשלילה ומזכיר שהסיבה לכך היא היכרותו המקיפה את הנושא. עם זאת הוא מציין את הדיסוננס המעניין שבין תחושת הכוח שמקרינים המתיישבים לבין תחושת הקורבנות.
לזאת הוא מוסיף את תחושת האידיאליזם שמפעם במתיישבים. "יש הרבה כנות, יש הרבה רצון לשינוי, יש המון אידיאליזם שאני אמנם מתנגד לו אבל הוא קיים ונוכח. אנשים לא באים לעשות למען עצמם באופן אישי אלא לשנות את דרכה של המדינה או לשנות את המציאות, וזה מזכיר לי את האיכפתיות של החברים משמאל".
ומה לגבי הצד השני? האם בני שיחו של אופנהיימר מקרב המתיישבים נחשפו להערכתו לנקודה שלא חשבו עליה קודם לכן? אופנהיימר מציאותי: "זה יהיה יומרני להגיד. אני לא חושב שאפשר לעשות שינוי בשיחה, גם שיחה ארוכה. אני מקווה שהצלחתי להסביר בגבולות האפשר את הרציונאל שלנו. לפעמים זה קל יותר עם מדים כי כשאתה עם חולצת 'שלום עכשיו' מיד הקונוטציות הן שאתה אנרכיסט, משתמט או אירופאי ולא פטריוט.
''כשאתה משוחח ואתה לבוש מדים יש לך חסינות קלה מהשטיפת מוח הזו וזה עוזר, אבל לא באתי לשכנע או להשתכנע אלא לשמור ואם אפשר על הדרך להכיר את האנשים ושיכירו אותי זה יהיה מבורך".
לקראת סוף הדברים נשאל אופנהיימר אודות העמדות שמציגים אנשי שמאל קיצוני במשך שנים נגד החיבוק שאותו מעניקים המתיישבים לחיילי צה"ל באירוח בבתיהם, בחיזוק בדרכים, בצ'ופרים במחסומים ועוד. כעת, כשאופנהיימר עצמו נמצא בסיטואציה הזו, עולה השאלה אם הוא מחזיק בעמדות הללו וגם הוא היה מעדיף לוותר על החיבוק הזה, או שאולי הוא מוצא בו יתרונות כאלה ואחרים.
"זו סוגיה לא פשוטה", עונה אופנהיימר. "אנחנו בני אדם שנמצאים ביחד באותה סירה כרגע. אתה רוצה להיות אנושי ואתה מגיע לאנשים הביתה וגם הם רוצים להיות אנושיים ונחמדים. מצד שני, זו נוכחות אידיאולוגית ולכן שני הנימוקים שונים וצריך למצוא איזונים. אני לא פנאט. צריך למצוא איזון שבו פוליטיקה לא נכנסת לשירות הצבאי, מצד שני אתה שומר על קשר עם האנשים שאתה נמצא איתם כמו שאני מקווה שבגזרות אחרות צה"ל שומר על קשר טוב עם הפלשתינים.
''אין כאן שחור ולבן. אנחנו לא רואים ואינם נראים שמתעלמים מקיומם של המתנחלים. מצד שני לא באנו לעשות פה שבת אלא לבצע פקודה".