ויחד עם זאת, עפרה חדד, סמנכ"ל ומבעלי חברת הנדל"ן יורו ישראל, טוענת שהמציאות הרבה פחות ורודה ממה שנדמה לנו. "אין התנפלות, זה ששוק הנדל"ן בתקשורת כל היום, בגלל זה הוא לא נרגע.
אבל זה לא שנכנסים אליך למשרדי המכירות 15-10 איש וקונים דירה", היא אומרת בראיון מיוחד ל"נופים", בניגוד מוחלט אגב לאינטרס שלה כיזמית שאמורה לשכנע אותנו לקנות היום כי מחר כבר יהיה יותר יקר או שלא יישארו דירות.
את אומרת שאין התנפלות, אבל הלמ"ס והאוצר מציגים נתוני שיא.
"אני לא יודעת מאיפה מביאים את הנתונים האלה. אחרי שנגמר הסיפור של מע"מ 0 הייתה הסתערות, אבל היא הפסיקה. יש דירות שעומדות ומחכות לקונים. קח את הנתונים וחלק אותם לכל החברות שבונות ומשווקות, ואתה תראה שמדובר במספר לא גדול.
"לדוגמא קח פרויקט שלנו באריאל, מחירים נוחים, דירת ארבעה חדרים במחיר של 1,050,000 שקל, ואני לא רואה התנפלות. ואין גם הרבה רווחיות לקבלן בדירות כאלה".
יש ביקושים בשמיים, אז למה לא קונים?
"הזוגות הצעירים לא יכולים לקנות דירה כי דורשים מהם היום 30% הון עצמי, שזה הדבר הכי גרוע שמדינת ישראל עשתה ואני באמת מקווה שהממשלה הבאה תשנה זאת. אז נכון שבנק ישראל ראה את המשבר באמריקה ולכן הגביל את שיעור המשכנתאות, אבל צריך לראות ולהסתכל מה העם צריך. זה מחדל לאומי ובכייה לדורות. הצעירים היום דוחים את זמן הנישואים שלהם, הקמת המשפחה נדחית, העם שלנו מבחינת יילודה מצטמצם, זו בעיה לאומית והממשלה צריכה לתת לזה פתרון. ניתן לפתור את זה אם יתנו להביא רק 10% הון עצמי לדירה ראשונה. כמה כאלה כבר יש? בנק ישראל יתמוטט מזה?".

יורו ישראל בנתיבות צילום:נחמן שפירא
ממשלה חדשה תשנה את התמונה?
"מדינת ישראל לא רוצה לשנות את המצב הזה. נוח לה שקבלן ניגש וזוכה במחיר יקר במכרז על קרקע, משלם גם הוצאות פיתוח, ואז זה מתגלגל לדיירים. זו הבעיה האמיתית. הנדל"ן הוא הקטר של המדינה, החל מבית הדפוס ועד הפרסום והעיתונים והקרמיקה והבטון והעובדים ועוד. כשתשעה חודשים עצרנו בגלל תכנית מע"מ 0, הספקים לא ידעו מה לעשות. קיפאון בשוק פוגע בכל הענפים שנהנים משוק הנדל"ן. זה לא רק מיסים שהמדינה מקבלת מהבנייה, אלא גם הענפים שקשורים מסביב. כשמציבים חסמים לענף הנדל"ן המדינה תרגיש את זה גם בענפים אחרים".
אז כולם בעצם משקרים לנו?
"לא יודעת אם משקרים. הם מסיתים, כל אחד יורה לכיוון שלו מה שנשמע הכי טוב בתקשורת. בעיה משמעותית היא הלוביסטים שיושבים בכנסת ועושים תקנות בגלל שמישהו הקים מפעל ומייצר מסנן לממ"ד. אף אחד לא בודק אם זה יעיל או לא, אבל מפילים עוד אלפי שקלים לעלות הדירה והקבלן מגלגל את זה על מחיר הדירה. אם אני זכיתי בקרקע ולוקח לי שנה וחצי להוציא היתר בנייה זה הזוי. אני משלמת ריבית והוצאות במשך שנה וחצי, וכמובן שזה מגולגל בסוף לרוכשים".
"הצעירים היום דוחים את הנישואים, הקמת המשפחה נדחית, הילודה מצטמצמת. זו בעיה לאומית"
ואולי הם נורא רוצים להוריד מחירים, אבל לא באמת יכולים?
"למה אריאל שרון בזמנו כן הצליח? אלה היו אותם פקידים. פשוט כשבאים ואומרים 'זה המטרה הלאומית שלנו ואנחנו הולכים לשנות כך וכך דברים', אז זה ישתנה. תגיד לי למה מינהל מקרקעי ישראל עובד רק יום וחצי בשבוע קבלת קהל, ויתר הזמן אין לך מענה לא בטלפון ולא במיילים? למה בכלל המינהל צריך לחתום על תכנית? היה מכרז, זכיתי בו, למה כל כך הרבה גורמים צריכים לחתום ולעכב את הקבלן - המינהל, העירייה, איכות סביבה, יועץ בנייה ירוקה, משרד הבינוי".
אולי זה הפחד מהיועצים המשפטיים?
"הם פשוט רצו לחלק ג'ובים. פתחו מחלקות, ועכשיו צריך חתימות של כולם. באריאל פקיד יערות היה צריך לחתום לי על ההיתר, כי ישנו שם עץ קטן וצריך להחליט מה לעשות איתו. שלושה חודשים אני מחכה שיבוא לראות את העץ, ובינתיים הפרויקט תקוע. וזה כואב בלב ועולה כסף לחכות שלושה חודשים. למה צריך את כולם? שכחו באמצע את המטרה. אם המטרה הלאומית תהיה להוזיל מחירים, נראה שינוי. אם השוק לא היה כל כך כושל בבירוקרטיה היית רואה הוזלה של 30 אחוז לפחות במחירים".
ומה יקרה למי שכבר קנה ומחיר הדירה שלו יצנח?
"זה חשש מצחיק. קנית דירה היום ששווה מיליון, ונגיד שמחר היא שווה חצי מיליון. מה זה משנה לך? אתה הולך לגור בה 20 או 30 שנה. אתה תשלם את המשכנתא שלקחת וזה לא משנה כמה היא שווה. אתה קונה אותה כדי לגור, לא כדי לעשות ביזנס. זה משנה למשקיעים, לא לזוגות הצעירים. זוג יכול לשלם שכירות 5,000 שקל בחודש, אבל בגלל שאין לו הון עצמי לא מאשרים לו משכנתא של 5,000 שקל בחודש".
"בסופו של דבר מה יותר חשוב מהמשפחה שלנו? מהעם שלנו? אנחנו מקימים בית"
למה לפגוע בזרים?
לצד אוזלת היד של הממשלה, כמובן שגם הריבית הנמוכה מתדלקת בשנים האחרונות את העליות בשוק. קוני הדירות נהנים ממשכנתאות נדיבות במיוחד, וגם אין להם יותר מדי אפיקי השקעה אלטרנטיביים בחוץ.
להערכת חדד, השפעת הריבית הנמוכה מאוד מוגבלת. "זה לא כמו שחושבים. הריבית היא לא גורם לקנייה של יותר או פחות דירות. למרות הריבית האפסית, אנשים צריכים להביא הון עצמי".
ומה עם השיעור העצום במשקל המשקיעים?
"מה מציק למדינת ישראל שיש משקיעים? מה אכפת לנו שבאים יהודים מחו"ל וקונים דירה שעולה 5 מיליון באזור ממילא? הרי זוגות צעירים לא יוכלו לקנות שם. גם רוב האנשים בישראל לא יכולים לקנות שם. אז למה למדינה זה מפריע? הם באים פעמיים בשנה, וכשיש להם דירה כאן הם יביאו את הילדים ובסוף הילדים יתגייסו ויעשו עלייה. אבל מנסים למצוא את הפתרונות הכי פחות רלוונטיים, רוצים למסות כפליים את אותם רוכשי דירות זרים, והם רק יפגעו בשוק. אז היהודים הזרים יקנו במקום אחר ולא בישראל".
שר הבינוי מבטיח שמחיר מטרה יעשה את השינוי.
"לא יכול להיות שיש תכנית ללא דו שיח עם הקבלנים. הרי בסוף אנחנו בונים, אז תנו לנו לחוות את דעתנו לגבי התכנית. אתה לא יכול לומר לי למכור במחיר שנכון לעכשיו, כאשר ייקח שנתיים שלוש עד שהדירה תיבנה, ואני לא יכולה לדעת מה יהיו העלויות שלי.
"הפקידים במשרדי הממשלה יושבים באופוריה ועושים תכנית של ייעול, אבל בחדרי חדרים זה אחרת. כלפי התקשורת הם מוזילים מחירים, אבל בפועל הם רק מרעים את מצב הקונים, עם יותר סייגים ויותר מיסים. הם מנותקים, למרות שגם הם אזרחים פה. מי שהיה קונה לפני שנה, כששר הבינוי אמר לא לקנות כי המחירים עוד מעט יורדים, היה חוסך 100 אלף שקל. שר הבינוי מוכן לשלם 100 אלף לכל זוג שלא קנה כי הקשיב לו?".
------------------------------------------------------------------------------------------
"כאב ראש עם סיפוק"

חדד ובעלה התגלגלו לנדל"ן כמעט במקרה. "עבדתי בזמנו בבנק מזרחי ובעלי שמחוני היה איש קבע. חלק מהדברים שעסקתי בהם היו ליווי פרויקטי בנייה, ערבויות אשראי. היו הרבה קבלנים מהדרום באותה תקופה של עלייה מברה"מ לשעבר. קרוב משפחה דחף אותי ואת בעלי לעזוב את עבודותינו ולהקים חברת נדל"ן והלכנו על זה, בשנת 1998. התחלנו את החברה עם מכרז של 18 דירות ב'מחיר למשתכן' בבאר שבע, הפרויקט הראשון והאחרון שעשינו בשיטה הזו. הדרך הכי נכונה היא להתחיל מלמטה כדי להבין את כל התהליכים. ככה אתה יודע לפתור את הבעיות, אתה מבין את הדברים אחרת".
למעשה, התחלתם לפעול דווקא בשנים שהענף נכנס למיתון והמחירים החלו לרדת.
"אלה היו תקופות לא קלות בערים שבהן בנינו כמו באר שבע ומודיעין. בשנים 2004-2003 לא היו מכירות במדינת ישראל. מכרנו דירות בהפסד של 150-100 אלף שקל לדירה. זה היה אבסורד. אתה משכנע קרובים לקנות והם לא רוצים, כי הם אומרים שזה יירד עוד. רק מי שהבין בנדל"ן קנה בזמנו, כי זה כמו לקנות בשדרות כשיש קסאמים. קבלנים מכרו בהפסד והיו קבלנים שפשטו את הרגל. ואז יצאנו לבנות בשכונת הר חומה בירושלים. רשמנו לדיירים בחוזה שאם השכונה תוחזר, הכסף יוחזר לדיירים והיינו הקבלן הראשון שאכלס שם. השכונה הזו היא הצלחה מטורפת".
מאז, החברה הגדילה היקפים וכיום היא בונה כ-850 דירות, אחרי שכבר הקימה כ-600 דירות. "זה הושג בעבודה קשה וממשיכים להשיג את זה בעבודה לא קלה", מדגישה חדד.
ואיך מרגישה אישה דתית בענף מאוד גברי?
"לא היית שואל גבר את השאלה הזו. זה רק יתרון והוא משמש אותי ומסייע לי במו"מ. לפעמים אני מזמינה אנשים והצד השני לא יודע שאני הסמנכ"ל של החברה והבעלים שלה, וזה משמש כיתרון. בכל מקרה אני משתמשת ביתרונותיי הנשיים וזה עוזר לי".
ונחזור לשנת 1998. את נשארת בבנק, או נכנסת לכאב ראש של יזמות?
"תשאל אותי בעוד 10 שנים ואני אגיד לך שכן. היום לפעמים יש כאבי ראש, אבל כשאתה מגיע לאתר בנייה ואתה רואה את העשייה והבנייה ויש את הסיפוק לבנות ולהקים את מדינת ישראל זו זכות וברכה, ואני שמחה שזכינו בזה. זה סיפוק לראות חיים שלמים שמתרחשים בבתים שהקמת. בסופו של דבר מה יותר חשוב מהמשפחה שלנו? מהעם שלנו? אנחנו מקימים בית".
לתגובות:nofim7@gmail.com
פורסם ב"נופים" ב27/03/2015