כחלק מהמגמה של משרד האוצר ורשות המסים להילחם ב"הון השחור", נשלחו לאחרונה לכמאה אלף אזרחי מדינת ישראל טפסים בהם נדרשו אותם אזרחים, אשר אינם מגישים דו"חות שנתיים לרשות המסים באופן רגיל, לדווח על פרטים אישיים ומקורות הכנסה (טופס 5329).
למעשה המדובר בטופס שהינו מעין דו"ח מקוצר על הכנסות והוא כולל גם שאלות לגבי הונו של הנישום. מקבלי הטופס נדרשו למלא את הטופס ולהשיבו לרשות המסים בתוך 30 ימים ומובן כי אי ציות לאמור עלול להשיט על הנישום קנסות ואף סנקציות פליליות.
ככל הנראה, רבים מבין מקבלי דרישת ההצהרה האמורה הינם מי שיש בבעלותם דירות מגורים המניבות להם הכנסות מדמי שכירות, אולם אותם נישומים אינם מדווחים לרשות המסים על הכנסות אלו. ייתכן כי חלק ניכר מאותם בעלי הכנסות מהשכרת דירות למגורים כלל לא היו מודעים לחובת תשלום המס בגין ההכנסות מהשכירות, זאת לאור התפיסה (המוטעית) הקיימת בקרב הציבור כי הכנסות מהשכרת דירות למגורים הינה פטורה ממס.
ההנחה האמורה נכונה רק בחלקה ולהלן אסביר את הדברים.
כעקרון, על פי פקודת מס הכנסה יחיד שהינו בעלים של דירה אשר מושכרת לצורכי מגורים חייב לשלם מס הכנסה בגין הכנסות אלה. אלא שבכדי להקל על משכירי הדירות קבע המחוקק את שלושת מסלולי המיסוי להלן:
תשלום מס מלא:
לרוב, הכנסה מהשכרת דירה הינה הכנסה אשר המקור למיסויה הינו סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה. משכך, באופן רגיל הכנסתו החייבת של המשכיר מהכנסות השכירות, תמוסה לפי סעיף 121(א) לפקודת מס הכנסה (מס שולי). יש לציין כי בחירה במסלול זה מאפשרת ניכוי הוצאות, כגון הוצאות הריבית על המשכנתא, הוצאות תיקונים בדירות וכו'. בחירה במסלול זה מחייבת הגשת דו"ח שנתי מלא ע"י הנישום.
פטור ממס:
זהו למעשה המסלול השכיח, שגם הביא (בטעות) לתפיסה הרווחת כי הכנסות מהשכרת דירה למגורים הינן פטורות. חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) תש"ן-1990 מאפשר קבלת פטור בגין כלל הכנסותיו של הנישום מהשכרת דירות מגורים לצרכי מגורים. אלא שהפטור מוגבל בתקרה חודשית, העומדת בשנת 2015 על סך של 5,070 שקל. חריגה מהתקרה מביאה לתשלום מס, כאשר כגובה החריגה גם מצטמצם גובה הפטור. להלן נדגים את הדברים: נניח כי לנישום מסוים שתי דירות מגורים אותן הוא משכיר, בגין דירה אחת הוא מקבל תשלום של 3,000 שקל לחודש ואילו בגין הדירה השנייה הוא מקבל 4,000 שקל לחודש. סה"כ מרוויח אותו בעל דירות 7,000 שקל לחודש מהשכרת דירות למגורים. במידה ואותו בעל דירה מבקש ליהנות מהפטור, והיות והפטור הינו בגובה של 5,070 שקל, הרי שהוא "חורג" מהפטור בסכום של 1,930 שקל (7,000-5,070). כפי שקובע החוק הפטור עכשיו יקטן בגובה החריגה, לפיך הפטור יקטן ב- 1,930 שקל, כך שגובה סכום הפטור יהיה 3,140 שקל - ואילו הסכום החייב במס יהיה 3,860 שקל. על סכום זה הנישום מחויב במס שולי (יכול להגיע עד ל-48% תלוי בהכנסותיו הנוספות של הנישום).
מהאמור עולה כי כל מי שהכנסותיו מהשכרת דירות למגורים עולות על 5,070 שקל בחודש חייב בתשלום מס הכנסה.
תשלום מס של 10%:
למעשה, לאותם אלו המשכירים דירות למגורים אך הפטור אינו רלוונטי להם שכן הכנסותיהם גבוהות מהפטור, קבע המחוקק שיעור מס מיוחד אשר חל על הכנסת השכירות. שיעור המס קבוע בהוראת סעיף 122 לפקודה, לפיה נישום רשאי לשלם מס בשיעור של 10% על הכנסותיו מהשכרת דירות למגורים. זאת, החל מהשקל הראשון (אין אפשרות גם לקבל את הפטור וגם לשלם את שיעור המס של 10%). חשוב לציין כי בחלופה זו, הנישום אינו רשאי לדרוש שום הוצאה כולל פחת.
על הבוחרים במסלול זה חלה החובה לשלם את המס עד תום חודש ינואר בשנה שלאחר מכן. לגבי נישום החייב בהגשת דו"ח שנתי עליו לשלם את המס של 10% עד לתום חודש ינואר ולציין את ההכנסה ואת המס המשולם בדו"ח השנתי המוגש על ידו. לגבי נישום אשר אינו חייב בהגשת דו"ח שנתי, הרי שנישום כאמור יגיש לפקיד השומה הקרוב למקום מגורים דיווח על גבי טופס 3302 – טופס בקשה לתשלום מס על הכנסה מהשכרה למגורים ללא חיוב בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות. לטופס מצורף שובר לתשלום באמצעותו משלמים את המס בבנק הדואר.
לאור האמור מומלץ לכל מי שהכנסותיו מהשכרת דירות מגורים עולות על הקבוע בפטור למהר ולשלם את המס בשיעור 10% עד לתום חודש ינואר.
הכותב מנהל אגף שומת מקרקעין, רשות המסים
פורסם ב"נופים" ב16/01/2015