מנכ"ל מפלגת 'הבית היהודי' וחבר צוות המו"מ הקואליציוני, ניר אורבך, מתאר ביומן ערוץ 7 את התחושות המלוות את אנשי מפלגתו במהלך המו"מ הקואליציוני, תחושות שעיקרן הוא דחיקתה של המפלגה בידי ראש הממשלה אל סוף התור הקואליציוני.
על דרישותיה המיניסטריאליות של המפלגה הוא מבהיר: "אין כאן איומים. דרשנו שהבית היהודי, כמו שותף בכיר, ישפיע גם בנושאים חברתיים ערכיים וגם בנושאים מדיניים. לכן ביקשנו מלכתחילה את תיקי החוץ הדתות והחינוך. למעשה כמעט כל יום אנחנו שומעים שדרישות שלנו הולכות למפלגות קטנות מאיתנו. גם ש"ס וגם ליברמן קטנים מאיתנו. איתנו לא מתנהל מו"מ", הוא אומר ומדגיש: "התנהל איתנו מו"מ בעבר. כרגע לא מתנהל איתנו מו"מ".
"מעבר לכך, עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה לדברים המהותיים שביקשנו בישיבות שהיו: האם הקפאה בירושלים תימשך? האם הדרישה שלנו לחוק ההתגברות (המאפשר חקיקה חוזרת לחוק שנפסל על ידי בג"ץ) תתקבל? האם חוק צוהר יישאר על כנו או יבוטל כפי שהחרדים דורשים? למעשה הדברים הללו הם בניגוד להתחייבות ראש הממשלה בעיקר לציבור הדתי לאומי שנהיה שותף בכיר".
"בפועל אנחנו הופכים לאסקופה נדרסת. אנחנו לא ניתן לזה להיות ככה. אם מה שנראה כרגע, שהקפאת הבנייה תימשך דה-פקטו, אם עודף המשפטיזציה יימשך, תיק המשפטים אפילו לא הועמד לפנינו, אם כל מה שהשגנו במשרד הדתות כמו חוק צוהר, כשרות ומינוי רבנים ציוניים ילכו אחורה ויתנו הכול לש"ס ורוצים למזער את כוחנו בממשלה, אז יכול להיות שגם אופוזיציה זו אופציה. אני מניח שנסתדר גם שם ונתעצם גם שם".
אורבך מתייחס גם למשמעות האפשרות שמפלגתו לא תהיה חלק מהממשלה הבאה, דהיינו שילובה של מפלגת העבודה בממשלה, מהלך שיפגע קשות בכל מה שהמפלגה מאמינה בזירות המדיניות והשלטוניות השונות. אורבך מסכים וסבור שבדיוק משום כך על ראש הממשלה לחזור לתסריט ההגיוני המקובל והראוי של השותפות הטבעיות "במיוחד לאור מה שנעשה במערכת הבחירות והקמפיין שנעשה על הראש שלנו מול הבוחרים שלנו, שיעמדו לפחות במה שאמרו במערכת הבחירות. זה הדבר הטבעי ביותר שיכול להיות".
אורבך נשאל עד כמה הוא סבור שהדברים שמוטחים במפלגתו מכיוונו של הליכוד ומכיוונו של ראש הממשלה הם איומי אמת ועד כמה הם לחצים שנועדו להוריד את הבית היהודי מדרישותיו. לדבריו בכל משא ומתן יש גם אלמנטים משמעותיים וגם רעשי רקע, כהגדרתו. במקרה זה יש לבחון את הדברים במבחן התוצאה, ומבחן זה "אנחנו די אחרונים בתור. מתייחסים אלינו כמו אל משהו שהוא לא ראוי ולא כמו מה שהובטח. במבחן התוצאה מגיעים למהות המהות נראית מורכבת ויש לראש הממשלה אחריות מאוד גדולה למה שיקרה".
ובכל זאת, האם רק ראש הממשלה אחראי לתוצאות? אולי זו הבוסריות הפוליטית של חלק מהנהגת הבית היהודי שגרמה לכך שלאורך כל הדרך ידע ויודע ראש הממשלה שהבית היהודי בכיסו והוא יכול להותיר אותו בסוף התור? אולי נכון היה ללמוד מכחלון שידע לעמעם ולטשטש את כוונותיו במהלך כל ימי מערכת הבחירות ואכן קיבל את דרישותיו עוד לפני יום הבחירות? אורבך סבור כי אמנם "חשוב להיות פוליטיקאי טוב, אבל אנחנו מתבססים על ערכים ואידיאולוגיה. אנחנו לא כחלון ולא מפלגת אופנה. אנחנו מפלגה אידיאולוגית שלא יכולים להתכחש לבסיס האידיאולוגי שלנו. ללכת ולשחק משחק עם מנהיגים שהיה להם קשר לקמפיינים שלא נעשו כאן, כמו V-15, ולאנשים כמו הרצוג שאמר שיום אחרי הבחירות ילך למוקטעה לאבו מאזן, אז עם כל הכבוד לפוליטיקה אי אפשר לפעול נגד הערכים שלך. ברור שהמועמד הרלוונטי היחיד היה נתניהו. כרגע, במו"מ אנחנו לא מתכוונים להיכנס להיות שותף זוטר שמקבל דברים שלא מתאימים לו וראש הממשלה צריך לקחת אחריות ולדעת שמדובר במו"מ שיכול להסתיים בכך שנהיה באופוזיציה, וצריך לקחת בחשבון את כל המשמעויות הנלוות לכך".
בהמשך הדברים עלה בשיחה עם אורבך נושא המפגש של ראשי הסניפים שמתחו ביקורת על התנהלות וסמכויות היו"ר בנט. אורבך נשאל אם עיתוי המפגש הזה שפורסם בגלי צה"ל אינו מקשה על תפקודה של המפלגה הזקוקה לשקט תעשייתי בימים אלה של מו"מ קואליציוני.
אורבך סבור שהמידע שיצא מהמפגש שונה מכפי שהמפגש עצמו היה בפועל. הוא מזכיר כי הוא עצמו הקים את פורום ראשי הסניפים ולדבריו התקיים כינוס מכובד בערב יום השואה ובו התקיים גם דיון על מערכת הבחירות והתנהלות המפלגה בעתיד. "אני יודע שיצאו משם דברים מאוד לא מדויקים ולא מתאימים לאופי האירוע. מי שהוביל את האירוע לא רצה שיצאו דברים באופן הזה. ביקורת זה דבר לגיטימי. כעת צריכים שקט תעשייתי ורוב החברים נותנים זאת. אני מכבד את אנשי הפורום ומשתף איתם פעולה. ביקורת לגיטימי שתישמע וחשוב שתהיה בצורה מכובדת ולטעמי הדברים יצאו שלא כפי שהמארגנים רצו שיצאו".
לקראת סיומם של הדברים שבה השיחה ונסבה על המו"מ והצפוי להתרחש בו בימים הקרובים. אורבך נזהר מלנבא את העתיד ומבהיר: "קשה לדעת. אני מאוד מקווה שמישהו בליכוד יתעשת ויבין שהשותפה הטבעית והנאמנה ביותר היא 'הבית היהודי' ויתנו לנו את היחס הראוי וההולם וזה יבוא לידי ביטוי גם בתיקים וגם בנושאים המהותיים".