האב השכול, ד"ר אריה בכרך, ששכל את בנו בפיגוע בואדי קלט התייחס בפינתו השבועית בערוץ 7, ליום הזיכרון שיחול הערב ולקשר עם יום השואה מחד ועם יום העצמאות מאידך.
"אנחנו נמצאים בעיצומם של הימים הנוראים הלאומיים", אמר בכרך והסביר כי ראש השנה ויום כיפור הם ימי הדין הפרטיים, "הימים הנוראים הלאומיים מתחילים בפסח - מתוך השעבוד והצער נהיינו לעם, ומפסח לציון יום השואה".
הוא סיפר כי פעם עמד ליד ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו באושוויץ, "שמעתי אותו אומר 'מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים'. שאלתי אותו: לחיים ברחמים? הניף הנ"ל את ידו לעברי בתנועת ביטול ואמר: 'מה אתה יודע?'. 3 פעמים ביום עשרה ימים בשנה 58 שנים, אמר אותו אדם משפט זה. האם יש קבלת הדין וגילוי אמונה גדול מכך?".
בכרך סיפר כי בשעה שאיבד את בנו בפיגוע הוא שאב כוחות "מעמדתם האיתנה באמונה השלמה והתמימה של ניצולי השואה. אלו הם בעיני גדולי האמונה".
בהמשך דבריו התייחס ד"ר בכרך למעבר בין יום השואה ליום הזיכרון, "'המדרש על תהילים אומר: משל לאב ובן שהיו מהלכים בדרך, נתייגיע הבן ואמר לאביו: היכן המדינה? אמר לו: בני, סימן זה יהא בידך - אם ראית בית קברות לפניך, דע כי המדינה קרובה'. הסמיכות של יום הזיכרון ליום העצמואת מחוייבת ממש. יום הזיכרון נותן את מימד העומק ליום העצמאות בהכנסת גורם הכרת הטוב לשמחת יום העצמאות וזכרם של אלו שמסרו נפשם ומוסרים נפשם גם בימים אלו - אלו שהיו התשתית בהקמת המדינה ומהווים גם היום את השלד המחזיק ומקיים אותם".
"יחד עם מדינת ישראל קמה גם תקומה לתורת ישראל, הביאה פריחה לעולם התורה. אין משנה מאיזה פלג בא האדם - הבעיות המאתגרות היום את עולם התורה לא ניצבו לפני ה' באייר. עולם התורה נאלץ להתמודד עם בעיות חדשות של ניהול מדינה, צבא, משטרה ובתי חולים על פי התורה".
בכרך סבור כי מעבר לפן ההלכתי, יש חובה להגיד הלל ביום העצמאות, "שנים רבות יש המתחבטים אם להגיד הלל ביום עצמאות. אינני פוסק הלכה אך יחד עם זה כתוב שעל שמועה טובה מברך הטוב והמטיב ושמועה טובה זה על פי רגש האדם. על פי הרגשתי המציאות שעולם התורה שודאי נשכר מהקמת המדינה, בהחלט מהווה עילה מוצדקת לברכה מיוחדת. נראה בעיני שמי שאינו אומר הלל ביום העצמאות הרי הוא מקטני אמונה ואולי לוקה בחוסר הכרת הטוב כלפי ריבונו של עולם. גם על פי תפיסת החרדים, קיום המצוות בארץ ישראל קל יותר ועילאי יותר מכל מקום אחר בעולם - אפילו בברוקלין. על כך יש לייחד ברכה"
לסיום אמר האב השכול כי "יש לקרוא הלל בברכה ושמחה ולו רק בשביל הזכות שנתנה לנו בהקמת המדינה - למות זקוף עם רובה ביד ולא מתחת למיטה עם גרזן בראש".