"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"

זרם המנחמים לא פוסק מלהגיע לביתה של משפחת שרקי, שיושבת שבעה על בנה הי"ד, שנהרג בפיגוע הדריסה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

אפרת שטרן , ג' באייר תשע"ה

לסלון הקטן העמוס בספרי קודש מגיעים עוד ועוד רבנים, אישי ציבור, קרובים וחברים, כדי לנחם את בני המשפחה המוכרת בציונות הדתית.

האב, הרב אורי שרקי, משמש כראש התוכנית הישראלית במכון מאיר וכרב קהילת בית יהודה בשכונת קריית משה. האם רונית היא דוקטור לביולוגיה, ואחד האחים - יאיר, הוא כתב הדתות של חדשות ערוץ 2.

שלום הי"ד, בן 26, היה מדריך טיולים ולמד חינוך במכללת הרצוג. הוא הדריך את תלמידי כיתה י"א בישיבה התיכונית בני צבי בבית אל, ושימש כמדריך בפרויקט 'מסע ישראלי'. בשנה הבאה תכנן ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות. הרב אורי שרקי מספר כי בנו היה אוהב אדם ואהוב על חבריו, והפנים מאוד את הכלל "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". "אוהב ואהוב", כך כינתה אותו המשפחה במודעת האבל שהוציאה בבוקר שבו נקבע מותו.

לבית נכנסים חלק מחניכיו הצעירים של שלום מהישיבה התיכונית בבית אל, ובני המשפחה מעידים כי הוא אהב אותם מאוד. החניכים מספרים סיפורי יום יום קטנים ומצחיקים על המדריך שתמיד רצה לעזור. הם הספיקו להוציא לאור דף עם דברים מעניינים ושנונים ששלום אמר וכתב, ומראים אותם לבני המשפחה.

שלום היה הבן השני מבין שבעה אחים. במרפסת הגדולה בבית המשפחה יושבים הבנים. האח יאיר אומר בכאב: "הרוג מלכות זו תביעה מאיתנו, זו פגיעה במלכות. נקמה זה לא דבר מגונה, זה יסוד חשוב של צדק בעולם שלנו. אנחנו לא מפחדים להגיד את זה", והוא מדגיש: "זה לא עניין שלנו כפרטים, אלא יש ממשלה בירושלים, היא הסמכות ורק היא צריכה לנקום, לא הפרטים". הוא מצביע על חלון החדר שחלק עם שלום, ועל האדנית שנמצאת שם שאיננה במיטבה. הוא מספר בחיוך איך שלום רצה להעביר אותה, אבל חשש כי כל מקום אחר במרפסת ייטיב איתה ובגלל שנת השמיטה נמנע מכך.

על אחד הקירות בבית נתלתה מודעת אבל של "מועדון בקרוב אצלך" אשר משתתף באבל הכבד על רציחתו של "ממציא הבדיחה" כפי שנכתב שם. מסתבר שיחד עם עוד כמה בני דודים, ייסד שלום את המועדון המשפחתי הזה והגה את שמו. במועדון היו חברים בני הדודים שהגיעו לפרקם ועדיין לא התחתנו, ובכל פעם זכה ותיק החברים במועדון לשמש כנשיא.

דודתו של שלום, קרן יחזקאל, מספרת על טיול משפחתי שערכו כל הדודים ובני הדודים בחול המועד פסח האחרון להרי ירושלים. הטיול היה בהדרכת שלום כמובן, שגילה באחד הנחלים עץ אורן שנפל וחסם את ערוץ הנחל. שלום, שהיה רגיש להפרעה שנוצרה למטיילים הבאים ואולי גם לנחל, גייס כמה בני דודים כדי להזיז את הגזע. הוא לא ויתר עד שהעץ הוצא מערוץ הנחל.

ובתוך כך, מוסיף להיות קשה אך יציב מצבה של שירה קליין, בת 20 מהיישוב יקיר שבשומרון, שהמתינה עם שלום הי"ד בתחנת האוטובוס בגבעה הצרפתית. השניים היו בקשר למטרות נישואין, ושלום העיד באוזני אחיו כי זה "הקשר הרציני ביותר שהיה לו". בבית משפחת שרקי יודעים לעדכן כי שירה סובלת מפגיעה בעמוד השדרה ומפגיעה קלה בראש. הרופאים בבית החולים סיפרו להם כי לפי הפציעה של שלום ניתן להסיק שהוא ניסה לסוכך עליה בגופו, ואולי כך מנע פגיעה קשה יותר. השבוע קיימו בני משפחתה וחברים תפילה בכותל לרפואתה, והם מבקשים להמשיך ולהתפלל לרפואת שירה בת אדל עדה.

אתמול (שלישי) פורסמו מסקנות חקירת הרצח. מהחקירה עולה כי ביום רביעי שעבר, בשעה 22:30 בערב, נסע המחבל חאלד קוטינה ברכבו בכביש מספר 1 בירושלים לכיוון פסגת זאב. כאשר הגיע קוטינה לצומת המטה הארצי לכיוון צפון עצר ברמזור אדום, וכשהתחלף הרמזור האיץ את רכבו, סטה מהנתיב השמאלי במהירות לכיוון הנתיב הימני, עלה על המדרכה ופגע בשלום שרקי ובשירה קליין שעמדו בתחנת האוטובוס.

בחקירתו הראשונית סיפר קוטינה לחוקרים כי הוא חש "נרדף על ידי אוטובוס של אגד ולכן נאלץ לסטות מנתיב הנסיעה". בהמשך חקירתו הודה ששיקר, וטען כי מסר את גרסתו הראשונה כדי שיחשבו שהוא לוקה בנפשו. מאוחר יותר הוא הודה בדריסת היהודים במכוון, וסיפר בחקירתו כי באותו היום תכנן לפגוע ביהודים וזאת כנקמה על "חייו האומללים".

ביום ראשון האריך בית המשפט את מעצרו של קוטינה בשישה ימים. לאחר הארכת המעצר טען עורך דינו נאסר מסיס כי "מרשי מכחיש כל מעורבות בלתי חוקית מלבד הטענה שמדובר בתאונת דרכים רגילה סבירה בנסיבות היום. גשם עז ירד והמשיב סבור שבסופו של דבר בית המשפט ישחרר אותו".