אדווה ואדל חיה ביטון
אדווה ואדל חיה ביטוןצילום: יוני קמפינסקי

אדווה ביטון, אמה של אדל הקטנה הי"ד, שנפצעה אנושות בפיגוע אבנים ונפטרה לאחרונה מסיבוך של דלקת ריאות, מספרת לערוץ 7 על יום הזיכרון הראשון בצל השכול הכואב.

"זה יום לא פשוט, אנחנו בסערת רגשות", מתארת ביטון, "לא ייחלנו שנצטרף למשפחת השכול, אבל אנחנו אנשים מאמינים בהחלטותיו של הקב"ה. למרות שרצינו לחגוג לאדל את מסיבת ההודיה כשהיא תחזור בריאה ושלמה, קיבלנו מציאות אחרת אבל אנחנו מקבלים זאת באהבה".

אדווה מאמינה שלאדל הייתה נשמה ענקית, כלשונה. "זכינו בנשמה גדולה, נשמה ענקית שהעניקה חסד גדול ונתינה אין סופית, ראינו עם נפלא ללא קשר למיגדריות, חילוני או שומר מצוות. ראינו אהבה ענקית, היא הגיעה לכאן אמנם לזמן קצר אבל ריגשה והרעידה ועשתה המון בעולם הזה ואני מאמינה שתמשיך עוד לעשות. אנחנו מאמינים בביאת המשיח ולזה אנחנו מתכוננים".

המשפחה תעלה לקברה של אדל, שם יקריאו הילדים שיר שכתבו בשבילה, "רצינו טקס אינטימי עם הילדים, לעשות משהו חוויתי כדי לזכור את אדל עם כל שמחת החיים שלה. יש לנו את מוריה הבכורה שעוד מעט בת 11, את נעמה כמעט בת 10, אביגיל בת שש וחצי ואחיה בן שבעה חודשים שנולד לתוך כל זה. חיברנו שיר והילדים יקריאו אותו היום לאדל, חוץ מכל מזמורי התהילים".

אדווה אומרת שהמשפחה מעדיפה להשאיר לילדים את הזיכרונות היפים של אדל, "רצינו לחסוך מהם את הטקס בהר הרצל, לצערנו בשנתיים האחרונות לחייה של אדל היא לא הייתה איתנו במאה אחוז, הם ספגו הרבה טראומות לאורך התקופה. זה לא פשוט ככה שהחיים משתנים לך, כשאתה רואה את אחותך שרועה במיטה או בכיסא גלגלים, אחרי שהכירו אותה כילדה פעילה ומלאת אור ושמחת חיים.

"החלטנו להשאיר את הזכרונות המתוקים ולנסות כמה שיותר להנציח ולהחיות אותה. בדברים הטובים שעשתה ובחסד הגדול. אנחנו חיים אותה יום יום, זה חלל גדול, ואין מנחם, הזמן לא עושה את שלו, זה פצע פתוח שידמם כל הזמן".

"כמו שבחרנו להילחם על חייה, גם עכשיו כשהיא איננה אנחנו בוחרים בחיים", הדגישה אדווה, "ה' נתן לנו מתנות נפלאות והוא ימשיך לתת לנו מתנות נפלאות, למען הילדים אנחנו צריכים להישאר הורים חיים ולא גוויות מהלכות. זה מה שאדלי רוצה, אדלי נמצאת עכשיו במקום שכולו טוב, הרוגת מלכות תחת כיסא הכבוד. לה טוב, אנחנו אלה שמתגעגעים וסובלים, אני רק מבקשת ממנה שתזרז את בואו של המשיח ותחיית המתים".