סדרת חינוך
סדרת חינוךצביקה מור

כל הורה ומורה מתמודד בחינוך ילדיו ותלמידיו עם נושא המוטיבציה. "כיצד אוכל לעורר בילד הזה מוטיבציה ללמידה?" – זו שאלה נפוצה מאד בחדרי המורים. כולנו יודעים את העובדה, שאם הצלחנו לעורר בילד מוטיבציה, כבר עשינו את שלנו. אז למה זה כל כך קשה?

"הרצון הוא מקור החיים. רצון האדם הוא באמת יסוד שכלולו והווייתו, אמנם הרצון הזה צריך הוא פיתוח יותר  מכל הכוחות כולם" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש", כרך ג´ עמ´ עו).

מצד אחד הרצון הוא הכי בסיסי וראשוני כדי לפעול בחיים, ממש כמו אוויר לנשימה, ומאידך הכוח שהכי זקוק לפיתוח, הכוח הכי גולמי.

לפני שנחשוב על דרכים להגברת המוטיבציה, ננסה להיפטר מכמה מיתוסים שמסתובבים בשוק:

1. "אדם שאינו עושה את המוטל עליו הוא אדם חסר מוטיבציה". אנו נוטים לחשוב שאדם שלא מתפקד בנסיבות בהן נדרש ממנו לתפקד הינו אדם חסר מוטיבציה. לדוגמא, תלמיד בכיתה שאינו משתף פעולה עם המורה. בהפסקה, המורה ניגשת לחדר המנהל ומדברת איתו על כך שלדני אין שום מוטיבציה. המורה פירשה את חוסר הציות שלו להוראותיה כחוסר מוטיבציה כללית. אך בהסתכלות שניה, האם לדני אין כל מוטיבציה? – ודאי שיש לו! אפילו ניתן לומר שיש לו מוטיבציה אדירה לא לציית למורה! אם כן, נוכל לסכם שכל התנהגות שלנו כבני אדם מונעת ממוטיבציה. גם חוסר עשייה יכול להיות תוצאה של מוטיבציה אדירה לא לפעול.

2. "ירידה בתפקוד פירושה ירידה במוטיבציה". כשאנו רואים אדם שחלה אצלו ירידה בתפקוד מסוים, אנו נוטים לחשוב שחלה אצלו ירידה במוטיבציה. למרבה הפלא, תחום הפסיכולוגיה מזהה מוטיבציה כ"קבוע יחסי" כלומר, כדבר שנשאר קבוע ברמת היחס הנפשי, גם אם חלו בו תמורות ברמת הביצוע. למשל, תלמיד שהפגין מוטיבציה אדירה ללימוד מתמטיקה שבאה לידי ביטוי בהכנת שיעורי בית ותרגול רב בכיתה, המוטיבציה שלו תישאר ברמתה גם אם מידי פעם התלמיד לא יפגין את רמת התפקוד הזו.

כדי להבין טוב יותר את העניין, ננסה להחליף את המילה מוטיבציה במילה אהבה. בני זוג אוהבים זה את זה למרות שמידי פעם יש ביניהם חילוקי דעות ואפילו ריבים. בשעת מבחן, כשאחד מהם זקוק לעזרה קריטית, בן זוגו יתגייס לטובתו וישים הכל בצד. האהבה היא קבועה, למרות שבשטח נראים פה ושם התנהגויות שאינן נראות כביטוי שלה. כך גם לגבי תפקוד בבית הספר ופרודוקטיביות, שהם תופעות זמניות לעומת המוטיבציה שהיא גורם קבוע.

3. "תמריצים מעוררים מוטיבציה לעשייה". האמנם? אנו נוטים לחשוב שתגמולים מסוימים מעוררים ילדים או מבוגרים לעשייה הנדרשת. למשל, הילד מקבל דמי כיס או יציאה לבילוי עם הוריו בתמורה לתפקוד לימודי מספק. הילד לא פעל מתוך מוטיבציה ללמוד אלא מתוך מוטיבציה לקבל את הפרס.

המחקר מוכיח, שחיזוקים ממשיים (פרסים, כסף, קידום וכו') אינם גורמים לשינוי חיובי בטווח הארוך אצל מושא הפרס. בדרך כלל הם טובים בדיוק בשביל המטרה שלהם – קבלת הפרס ותו לא. ילד שמתרגל לקבל פרסים רבים על עשייתו, יתקשה מאד לתפקד ללא תגמול, ומה לעשות שבעולם שלנו מרבית העשייה שלנו אינה זוכה לתשואות מהסובבים.

4. "אם רק נכניס גורם תחרותי, העניינים יתחילו לזוז". המחקר סותר הנחה זו מכל וכל, אבל בואו נסתפק בדוגמא פשוטה מהחיים. במרתון תל אביב האחרון שנערך לפני כחודשיים, השתתפו כ-35,000 רצים. זהו אירוע ספורטיבי ותחרותי ממדרגה ראשונה, אך מה לעשות, מספר הגביעים אינו עולה על כמה עשרות (לפי הקטגוריות של המקצה והגיל). האם עשרות אלפי הרצים מגיעים במטרה לקטוף גביע? – ממש לא! אז מה מביא אותם להזיע ביום שישי ברחובות תל אביב? – הרצון שלהם להתחרות מול עצמם! כלומר, בתחרות הרשמית של המרתון, בקרב על הגביעים, משתתפים רק אלו שיש להם סיכוי טוב להצליח, והם כמה מאות אנשים בלבד. כל עשרות האלפים לא באו לקטוף גביע, אלא להתחרות מול עצמם, כשהאווירה הספורטיבית הכללית משמשת להם תפאורה מצוינת ברקע.

כשאתם מכריזים על תחרות אישית בבית או בכיתה, אתם מפסידים מראש את אלו שאין להם סיכוי באותה התחרות, ושוב נותנים להם את התחושה הקשה של "אני לא יכול". בשורה התחתונה, תחרות מגבירה מוטיבציה רק לבעלי הסיכוי להצליח.

5. "ענישה היא גורם יעיל ליצירת מוטיבציה". גם זה משפט שנשמע הרבה מהורים ואנשי חינוך, אז בואו נבחן את האמירה הזו מזווית אחרת. אתה נוסע בכביש 6 באמצע היום, ניידות של משטרת התנועה ניצבות פה ושם ואתה שומר על 110 פלוס מינוס. אתה מעדיף להגיע באיחור של 10 דקות מאשר להיתקל בשוטר. אבל כשנסעת ב5 בוקר על אותו כביש והכל היה ריק וזורם ללא ניידת באופק, הרשית לעצמך לבדוק אם הרכב עומד גם ב120 פלוס. מה קרה? פשוט מאד. עונשים יעילים רק אם הסכנה לענישה קיימת.

ענישה לעולם לא יוצרת שינוי בטווח הארוך, כי שינוי כזה הוא תוצאה של שינוי באדם עצמו ולא בסביבה. חשבו לרגע על הילדים "הבעייתיים" בכיתה, שלמרות הענישה נשארים באותו המצב. ילדים אלו, נניח בכיתה ו', מכירים כבר כל עונש אפשרי בבית הספר כולל השעיה.

אז אולי הגיע הזמן לעורר מוטיבציה בדרך אחרת?

נכתב בהשראת ספרו של ריק לאבוי, מחבר הספר פריצת דרך במוטיבציה.

www.more-lanoar.co.il