שאלה: אנו נשואים מזה כשלוש שנים ויש לנו ילד אחד מתוק והשני בדרך. לאחרונה, אשתי בהריון מתקדם ואני רואה שהיא 'מצוברחת' לעיתים קרובות. יש לה בקשות רבות ממני, למשל: להביא ולהחזיר את הבן למשפחתון, להתכופף לשטוף רצפה, כי קשה לה ועוד. אני משתדל למלא את כל בקשותיה, כי היא דואגת להזכיר לי שוב ושוב שהיא בהריון וקשה לה, לכן אני חייב לעזור לה. לי אין כוח לשמוע את 'הקיטורים', אני רוצה שקט ומגיש לה את כל עזרה שהיא דורשת, אך היא עדיין לא מרוצה, מדוע?
תשובה: שואל יקר, מדבריך נשמע התסכול, אכן, לא קל לתת ולתת ולא לקבל בתמורה מילת תודה, ולא עוד אלא שאתה מתאר שאתה מקבל ביקורת על אף שאתה מגיש עזרה. אתנה שואל איך זה יתכן. וזה יתכן אם העזרה שאתה מגיש מגיעה בחוסר התלהבות, לא מתוך רצון לשמח ולהטיב לאשתך, אלא מתוך רצון אישי שלך ל'שקט תעשייתי'.
מצד שני, גם אשתך לא עושה לך חיים קלים, כאשר היא דורשת את העזרה בצורה קשה ולא בלשון רכה שתגרום לבקשה להיות בקשה ולא דרישה. לפעמים זה קורה לנו בטבעיות, אנו מבקשים בקול רם ואולי חד, לפעמים מתוך לחץ של חיי היומיום או מתוך תחושה של 'אנחנו כבר מכירים אחד את השני מספיק טוב ומרגישים מספיק בנוח לדבר איך שיוצא לנו'. אנו לא שמים לב שבצורה כזו הבקשה מתקבלת אצל השני כפקודה. ככלל, יש לשים לב שכאשר מבקשים בקשה מבן הזוג, לבקש זאת בשפה רכה, לומר כמובן 'בבקשה' כשמבקשים ו'תודה' כאשר הבקשה מבוצעת.
לגביך, אם אשתך תרגיש שאתה בשמחה עוזר לה, מתוך התחשבות במצבה, אני בטוחה שהיא תהיה מרוצה ובצדק. אף אחד לא אוהב להיות נזקק ולהרגיש שהוא 'פרויקט חסד' של בן הזוג. הציפייה לקבל עזרה נובעת מעצם השותפות שנוצרה ביניכם מבואכם יחד בברית הנישואין ועד 120.
כמו כן אני ממליצה לכם לשוחח על איך נעים לך לקבל בקשה ממנה: באיזה עיתוי (למשל, לא מיד כשאתה נכנס הביתה), באיזה טון, באיזה פורום (אולי תעדיף שזה לא יהיה לאוזני כל השכונה...) וכו'. בהצלחה רבה ותקשורת נעימה ומועילה!
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com