ראש מכון 'שם עולם' לחקר השואה והאנטישמיות, הבר אברהם קריגר, מבטל את דבריה של ניצולת השואה, אווה קור, שביקשה למחול לפושע נאצי בן 93 שמשפטו נפתח בימים האחרונים.
נזכיר כי קור, ניצולת אושוויץ, התבטאה בפתח המשפט וביקשה שלא להעמיד את הפושע הקשיש, אוסקר גרנינג, וטענה כי היא מוחלת לו שכן הוא מגלה בשנותיו האחרונות רגש אנושי.
לדברי הרב קריגר דבריה של קור אינם מבטאים תופעה אלא לכל היותר אירוע נקודתי שהתקשורת והחברה מעצימה אותו בהיותו אזוטרי ומוזר, ואם לא די בכך הרי שהחברה העכשווית דוחפת למעשה אנשים כדוגמת קור להתבטאויות מסוג זה, מאחר והיא דואגת להעצים אמירות משונות שכאלה.
לדבריו אם ירצה להתבטא לזכותה יגדיר את הדברים ויאמר ש"יש לה הסתכלות מעוותת משהו", אך אם יבקש להתייחס לדברים לחובה יאמר "שכחברה יש לנו אשמה מועטה שאנחנו מחפשים את הדבר הביזארי והחריג ודוחפים אנשים למקומות של חריגה כדי לבלוט".
וןבאשר לתוכן דבריה של קור אומר הרב קריגר כי "אין לי ספק קל שבקלים שאין לאף אדם זכות למחול לפושע נאצי. זו זכות שמוקנית למכלול האנשים שנפגעו על ידו, ומכיוון שהדבר אינו אפשרי אין לאף אחד זכות למחול".
הרב קריגר מזכיר את מאבקי השילומים של שנות החמישים ומציין כי גם אז לא היה מדובר על מחילה וסליחה אלא אך ורק על היכולת לראות את הגרמנים כבני אנוש לצד ההוקעה של מעשיהם ודמותם. במקרה הנוכחי, המקרה של גרינג, "מדובר בפושע נאצי שמסתתר מאחורי המכתבה וההתנהלות החשבונאית אבל הוא היה מעורב עמוק במפעל המוות שפעל זמן ממושך כל כך. אם היה מדובר באדם שהיה תקופה קצרה או שהיה מדובר במספרים אזוטריים של נרצחים הוא אולי יכול היה לומר שלא קלט ולא ידע או לא הבין, אבל כאן מדובר שידע הבין וקלט ואיני יודע כמה הוא עצמו היה מעורב בהרג עצמו".
באשר למניעים שמביאים את אווה קור לומר את הדברים אומר הרב קריגר כי יש להתייחס אליה בסלחנות "כי לא לנו לשפוט את המורכבות הנפשית של ניצולי שואה".
לזאת הוא מוסיף שוב את ביקורתו על כך ש"אנחנו מעלים לרמה חברתית גבוהה את הביזאר". בהקשר זה הוא מזכיר מפגשים שאורגנו בעבר בין בניהם של פושעים נאציים לבין ניצולי שואה, מפגשים שבהם הגיעו הדברים לכדי דיבור על הבנה ומחילה. "מי שמשתמש במילים הללו לרוצחים שיטתיים שכאלה אינו יודע על מה הוא סח".