איש הלח''י עזריאל לבנת, אביה של שרת התרבות לימור לבנת, הלך לעולמו בגיל 92. הוא יובא למנוחות היום (חמישי) בשעה 15:00 בבית העלמין ירקון בחלקת לוחמי הלח״י.
לבנת נולד בירושלים בשנת תרפ"ג (1923), דור חמישי בארץ. כשהיה בן אחת עשרה עברה המשפחה לחיפה ושם המשיך את לימודיו בבתי ספר דתיים ואחר כך ב'גימנסיה ביאליק'. סבו מצד אביו, עלה ארצה במו רגליו מהונגריה יחד עם אביו. הסב היה ממקימי 'נחלת שבעה' בירושלים ומפורצי החומות.
בשנת 1937 היה עזריאל מדריך בבית"ר חיפה ולאחר שנתיים התגייס לארגון הצבאי הלאומי. לאחר הרצחו של אברהם שטרן (יאיר) הצטרף לשורות לח"י, והיה ממונה על המודיעין בחיפה, עד מעצרו בשנת 1944. בשנת 1942–1944 השתתף בפעולות לח"י יחד עם חברו הקרוב, שבתאי דרוקר, 'ציון', שנהרג לאחר מכן ביבנאל יחד עם מנחם לונץ, 'אליעזר'.
בפסח תש"ד נפצע עזריאל בברכו, במרכז הכרמל. כעבור שלושה ימים נתפס, עקב הלשנה, בבית הוריו. הוא נחקר בבולשת, נותח בבית החולים הממשלתי ונכלא בכלא עכו. שם צורף ל'שבעת המסוכנים' (מנהיגי לח"י שהועברו לשם ממחנה מזרע).
עזריאל היה בין ה־251 שגורשו לאפריקה ב־19 באוקטובר 1944. הוא הוחזק כארבע שנים במחנות המעצר: סמבל, ליד אסמרה באריתריאה, קארתאגו בסודן, וגילגיל בקניה.
ב־15 במאי 1945 השתתף יחד עם חבריו, עמרם קהתי ומשה דוד אייכנבוים, בבריחה נועזת ממחנה סודן, על־ידי חיתוך גדרות התיל. עזריאל נורה בכף ידו על־ידי חיילים מקומיים שהקיפו אותם בהרי סודן, והשלושה הוחזרו למחנה המעצר.
בשנות המעצר פרסם שירים בעיתונים ובכתבי עת בארץ ('גליונות', 'הארץ', 'לדור', 'עתידות') וכתב העת 'בדד' שהופיע בכתב יד במחנה קניה.
רק אחרי הכרזת העצמאות, ב־12 ביולי 1948, הוחזר עם אחרוני הגולים לישראל. אשתו היא הזמרת שולמית לבנת. ילדיהם: שרת החינוך לימור לבנת ונעם לבנת, המתגורר, עם אשתו וששת ילדיהם, באלון מורה. בנו של נעם, בן יוסף לבנת הי"ד, נרצח בשכם על ידי שוטרים פלסטינים.
לאחר רצח נכדו בשנת 2011, התראיין עזריאל לעיתון "בשבע", ואמר "אני כסבא קובר את הנכד שלי ואומר עליו קדיש – לזה לא פיללתי. בן יוסף במהותו היה אוהב אדמת א"י בכל מאודו. לפני שגר בירושלים היה גר בחברון. באמונתו חי ובמותו חי. הוא השאיר צוואה גדולה לכולנו. המעשה שקרה לא יימחק", הוא אומר על הרצח, "צר לי עליך ילדי בן יוסף. תגן עלינו, תגן על בית ישראל, על יו"ש ועל ירושלים ועל א"י כולה. כפי שהיית כך תישאר".
לבנת נשאל מה דעתו על הטענות נגד חסידי ברסלב שנכנסים לשכם ללא תיאום עם צה"ל.
"מה זה בלי אישור?" הוא התקומם, "למה הערבים נכנסים לכותל בלי אישור? הם נכנסים לאן שהם רוצים בלי אישור. ממי אישור? לנו יש אישור מהקב"ה. אני אומר את זה למרות שאני לא דתי, רק מסורתי. א"י כולה שלנו". לבנת הוסיף כי הוא מצפה שבתגובה לרצח, ממשלת ישראל "תיכנס לשכם ותעשה שם סדר סופי. שייגמר כל הסיפור הזה".
אתה מרגיש שיש קשר בין מורשת דור הלוחמים שלך שהביאו להקמת מדינת ישראל, לדרך של בן יוסף וחבריו מתיישבי יהודה ושומרון?
"יש קשר ישיר. הוא אמנם היה בדרך אחרת כחרדי, אבל כל אחד בדרכו שאף לאותה מטרה. בן יוסף התחנן שאספר לו סיפורים משלי. היה מחובר למורשת שלי עד כלות". לבנת הפליג וסיפר על נכדו, ש"היה בו תום, אהבת אדם, שמחה גדולה. הוא האמין אמונה עמוקה בכל מה שעשה. אהבתי את הנכד הזה", הוא נאנח.