ראש אולפנת צפירה: לכבד כל אדם ומקום חינוך

אמצעי התקשורת סערו סביב טענתן של שלוש חיילות דתיות, שסיפרו כי סולקו מטקס יום הזיכרון באולפנת 'צפירה', בה למדו.

חגית רוזנבאום , י"ב באייר תשע"ה

מה באמת קרה בטקס יום הזיכרון באולפנת בני עקיבא 'צפירה'? אם לשפוט לפי הכותרות הזועקות חמס וניסוחי המראיינים בתקשורת, לא היה מדובר רק בהלבנת פנים לשלוש חיילות תמימות שהגיעו לבקר בכור מחצבתן, אלא גם בערעור על סמלים לאומיים שהציונות הדתית אמונה עליהם.

אולם מאחורי השתיקה שגזרה על עצמה האולפנה, בראותה את גלי המתקפה גואים סביבה, עומדת גרסה הרבה יותר תמימה, פשוטה ולגיטימית מזו שציירו שלוש החיילות הפגועות. 

"הבת רצתה להתגאות במדים"

הפרשה התפוצצה לאחר טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל, שהתקיים כאמור באולפנת 'צפירה' ביום רביעי שעבר. לילך, אמה של אחת החיילות, התראיינה לתוכנית 'עצם העניין' ברדיו גלי ישראל ומסרה את גרסתן של החיילות לאירוע. לילך הקדימה והסבירה את נסיבות ההתרחשות, וסיפרה כי החיילות וחבריהן ליחידה שוחררו מוקדם ביום הזיכרון. החברים החילונים נסעו לתיכונים שבהם למדו על מנת להשתתף בטקס כחיילים, מסורת מקובלת באותם בתי ספר. הרעיון קרץ לבנות, ואף הן החליטו לנסוע ישירות לאולפנה שבה התחנכו ולהשתתף בטקס כשהן לבושות מדי צה"ל. "היא בפירוש רצתה להתגאות במדים", מדגישה האם ביחס לבתה.

לאחר שתי דקות במתחם הטקס, טענו החיילות, הגיעה מנהלת האולפנה והעירה להן: "נוכחותכן גורמת כאן אי נחת, אני מבקשת מכן שתסתלקו מהמקום בזריזות עם תום הטקס, בלי לדבר עם אף אחת". לילך מספרת כי הן נאלמו דום, נדהמות מההוראה, קמו ויצאו. "זה היה בעיצומו של הטקס", טוענת לילך.

מה שחמור עוד יותר בעיניה, הוא שיחת הטלפון שקיבלה בתה מראש האולפנה, הרב אמיר אדרעי, שעתיים לאחר המקרה. "כלומר זה לא היה מתוך עידנא דריתחא", היא מתקשה לקבל, "הייתי בטוחה שהוא מתקשר להתנצל, אבל לא הייתה הבעת צער אחת. מה שהיה לו לומר זה שהבת שלי, שהייתה מצטיינת ומוערכת מבחינה לימודית, ערכית וחברתית, נתפסת בעיניו עכשיו ככישלון לא חד פעמי אלא יומיומי. כישלון גדול, כישלון של האולפנה. הוא חזר על המילה כישלון בערך שמונה פעמים. זה מה שהיה לו להגיד... למה? כי היא בחרה להגיע לטקס יום הזיכרון באולפנה שלה במדים. נכון, במכנסיים, אבל היא העמידה צלם בהיכל?" היא מתרעמת.

לילך מסרבת להתייחס לשאלה האם בתה נהגה שלא כראוי, וביטאה חוסר כבוד כלפי המוסד כשנכנסה אליו לבושה במכנסיים. לטעמה, השאלה היא יחסו של המגזר הדתי-לאומי כולו לחיילות במכנסיים, בפרט ביום הזיכרון: "השאלה היא לא מכנסיים או מדים, אלא האם אולפנה של בני עקיבא, שמחנכת לאהבת ישראל, יכולה להכיל חיילת במכנסיים ביום הזיכרון או לא. זו השאלה, על יום הזיכרון. הבת שלי לא הייתה מגיעה לשם סתם עם מכנסי ג'ינס. היא הגיעה עם המדים שלה ביום הזיכרון".

האם מוסיפה טעם פרוזאי ללבושן השנוי במחלוקת של החיילות, ומסבירה כי "הן הגיעו ישר מהבסיס במדים עם מכנסיים, הן לא עברו דרך הבית". כך או כך, היא חוזרת ומציבה את הסוגיה העקרונית לא על התנהגות הבנות אלא על זו של המוסד: "השאלה העקרונית היא לא כבוד למוסד אלא האם הציבור הדתי-לאומי יכול להכיל חיילת דתייה במכנסיים. אם לא, צריך לעשות חושבים, לעורר דיון נוקב". לדבריה, ישנו ניתוק של הציבור מהשטח, שכן צעירות דתיות רבות מתגייסות לצבא ורבות מהן הולכות במכנסיים והיחס אליהן טעון בירור.

"הבוגרות מחויבות בכבוד המוסד"

התפוצצות הפרשה בתקשורת ביוזמת החיילות שסולקו, כך לפי הכותרות, והדמוניזציה שבה עטפו העיתונאים את אולפנת 'צפירה', גרמה ללא מעט אימהות לתלמידות במוסד תחושות זעם ותסכול. זעם על התנהלותן של התלמידות שפנו לתקשורת ללא הצדקה, תסכול מענן השקרים, כך לדברי האימהות, שאפף את הסיפור כולו.

חיה, אם לתלמידת י"א באולפנה, מספרת ל'בשבע' על אולפנה "מחבקת, מקום שהוא בית. אין לי אינטרס, כי הבת שלי ממילא עוד מעט מסיימת שם, אבל זה באמת מקום אוהב, שאכפת לו מהבנות והוא מלווה אותן אישית. יש אווירה פתוחה עם הצוות ומכירים לעומק כל בת. אין דיסטנס".

אבל אולי דווקא חוסר הדיסטנס, מהרהרת חיה בקול, גרם לאותן תלמידות לנהוג כך: "הן צריכות לזכור שכבוד הוא הדדי. אתן רוצות שיכבדו אתכן? תכבדו קודם את המוסד. תלמידה צריכה לכבד את המוסד לפני שהוא מחויב לכבד אותה, אבל היום מחנכים שהילד תמיד צודק".

מה עמדתך לגבי העובדה שהבנות בחרו להגיע לאולפנה במכנסיים?

"אפשר להתווכח אם ההערה שניתנה להן היא דבר נכון או לא, אבל הזכות המינימלית של מורה היא להעיר לתלמידים בצורה חופשית. בכל אופן, הבת שלי לא תגיע לעולם עם מכנסיים לאולפנה. אני מחנכת את הילדים שלי למינימום נימוס. לא תוקעים אצבע בעין לאדם שאתה בא להתארח אצלו. זה הכבוד המינימלי שהבת חייבת למוסד שבו סיימה ללמוד רק לפני שנה. תפגיני נימוס אלמנטרי".

חיה מספרת על שיח כואב בין האימהות, וגם בין התלמידות, בעקבות הפרשה: "גם הבנות שלנו אומרות שזו הייתה חוצפה מצדן להגיע בצורה שאינה הולמת את רוח המקום, ועוד לצאת אחר כך ולהתלונן בחוץ שהעירו להן על כך. האם השלב הבא באינדיבידואליזם הקדוש הוא שאולפנות יצטרכו לקבל אליהן בנות עם מכנסיים? זה מוסד חינוכי ולצורת הלבוש הזאת הוא מחנך. נוצר פה ויכוח תלוש על דבר מובן מאליו - האם זה בסדר להגיע עם מכנסיים לאולפנה? הרי זו הסיבה ששולחים בנות לאולפנה ולא לתיכון העירוני הקרוב".

כאמא, איך את מתייחסת לטיפול התקשורתי בפרשה?

"את העובדות ידעתי, לא היה קשה לברר. הבת שלי אמרה שהן כלל לא ראו איזושהי התרחשות בטקס. היא לא ידעה על מה אני מדברת, רק שהיו חיילות ואחר כך הן הלכו. כלומר לא הייתה כאן הערה והעלבה פומבית. ואז אני רואה כותרת 'בגלל המדים: בנות סולקו מטקס יום הזיכרון באולפנה'. מה לא נכון בכותרת? ראשית, מדובר באולפנה שמלווה את הבוגרות בבסיסי צה"ל, המחנכים מקבלים הדרכה איך להכין את הבנות לשירות צבאי, בשל אחוז המתגייסות. זו אולפנה שמכניסה את 'אלומה' בשעריה. אז להם להיטפל על שסילקו בנות בגלל מדים?

"בנוסף לכך, לא סילקו. מורה העירה להן ואמרה שלא ישתהו במוסד בסוף הטקס. זה לא נקרא לסלק. זו הערה של מורה. הרי אפילו לפי הגרסה המחמירה שלהן לא הוציאו אותן באמצע הטקס. רק ביקשו מהן לא להשתהות".

צפירה: "מכבדים את המתגייסות לצה"ל"

כאמור, אולפנת 'צפירה' גזרה על עצמה שתיקה בעקבות המקרה, אולם ראש האולפנה, הרב אמיר אדרעי, ניאות להגיב לפרשה באופן בלעדי מעל דפי 'בשבע'. הרב אדרעי מקדים ואומר כי יחסה התומך של האולפנה גם לתלמידות המתגייסות אינו נתון בספק: "אולפנת צפירה אוהבת ומחנכת את כל תלמידותיה לדרך ארץ, יראת שמיים, מידות טובות ולתרומה לעם ולמדינה כולה. אנחנו מעודדים את בנותינו להתנדב לשירות לאומי. עם זאת, אנחנו מכבדים תלמידות שבוחרות להתגייס לצבא ואף מסייעים להן כמידת יכולתנו. אנחנו כותבים מכתבי המלצה חמים לכל אחת, מפגישים אותן עם עמותת 'אלומה', המסייעת לבנות דתיות להתמיין לתפקידים מתאימים, ואף מבקרים אותן במקומות השירות שלהן, באותה מידה שאנחנו מבקרים את בנות השירות הלאומי".

בהתייחסו לאירועי יום הזיכרון, אומר הרב אדרעי: "אנחנו אוהבים ומוקירים את צה"ל, בכל מקום שהם, מתפללים לשלום כל החיילים והחיילות ומכבדים מאוד את המדים שלהם. אנחנו מצטערים מאוד על האירוע שהתרחש ביום הזיכרון. אנחנו מצפים מכל אחת מתלמידותינו, כמו גם מבוגרותינו, לכבד כל אדם ובמיוחד מקום חינוך שבו גדלו וקיבלו ממנו כל כך הרבה. צר לנו מאוד שהאירוע שהתרחש ביום הזיכרון חרג מכל פרופורציה".