בעקבות החלטת השופטת דפנה ברק ארז לקבל את שני העררים שהגישה הפרקליטות על החלטת סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט משה דרורי שהורה לשחרר את עצורי בית עין, אומרים היום גורמים בימין שזו לא הפעם הראשונה שהשופטת ברק ארז הופכת את החלטת בתי המשפט המחוזי ומחמירה עם אנשי ימין.
הגורמים מזכירים את המקרה של קטין שנעצר בטענה כי השתתף בהפגנה סמוך לבית אל, ונטען נגדו כי התעמת עם כוחות הביטחון וגרם לשפשוף לאחד מאנשי המשטרה במקום, הן בית משפט השלום והן בית משפט המחוזי קבעו אז כי מאחר
והיה מדובר בתלמיד כיתה יב שרק חודש לפני כן הפך לבגיר ובשים לב שלא מדובר בעבירות חמורות אין להיעתר לבקשת הפרקליטות להתנות את שחרורו בתנאים מגבילים מחמירים מאוד.
אולם, בצעד חריג קיבלה השופטת דפנה ברק ארז את בקשת רשות הערעור של המדינה, ולמרות שבקשה שכזאת צריכה להתקבל רק במקרים שיש בהם שאלה משפטית מובהקת, דנה השופטת ברשות הערעור וקיבלה את הערעור והחמירה עד מאוד את התנאים שבהם שוחרר הנער.
הגורמים מזכירים שרק לאחרונה שלחה השופטת את אחד מחשודי הצתת בית הספר הדו לשוני למעצר עד לתום ההליכים.
גורם משפטי אומר הבוקר לערוץ 7 כי הוא נזכר בביקורת על השופטת ברק ארז לפני מינויה לבית משפט העליון . מספר שבועות לפני המינוי יצא ח"כ לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי בקריאה לשר המשפטים שלא למנות את ברק ארז לשופטת וטען
כי היא מונעת מאג'נדה שמאלנית, וכי לא לשווא דורית ביניש (נשיאת בית המשפט העליון באותה תקופה) נלחמה למנות אותה: "יותר ויותר עולה שהביקורת הייתה נכונה ומי שמונתה על תקן מומחית בזכויות אדם מתעלמת מזכויות של בני
נוער ומהוראות החוק הקובעות כי רק במקרים קיצוניים יש לעצור חשודים בהם גם בגירים לשבועות ארוכים בטרם משפטם מתברר"
משפטן אחר אומר הבוקר כי "הסיפור הזה עם השופטת ברק ארז ממחיש עד אנשי הימין היו צריכים להתעקש לקבל את תפקיד שר המשפטים שעדין פנוי ואין לו דורשים וקופצים. שר המשפטים הוא הממנה שופטים במדינת ישראל וראוי שאחרי
כל כך הרבה שנים שכיהנו בתפקיד אנשי שמאל או שרים שראו עצמם עושי דברים של הפרקליטות, היו ממנים שר שהיה דואג למגוון דעות בבית המשפט העליון, ולשופטים בעל רגישות מיוחדת לקטינים גם אם מדובר בקטינים מתנחלים מבית
עין או קרית ארבע".