
במסגרת מיזם של ארגון 'לימוד', ארגון ששם לו למטרה להנחיל יהדות וישראליות לצעירים דוברי רוסית במספר מדינות ברחבי העולם, הגיע ד"ר אורי מילשטיין לעיר סראטוב, עיר הולדתה של המשוררת רחל, אחות סבתו.
על המסע והתובנות שהעלה ממנו סיפר ביומן ערוץ 7.
בראשית הדברים סיפר כי יו"ר 'לימוד', חיים צ'סלר, פנה אליו כבר לפני מספר חודשים בהצעה מפתיעה בה סיפר על כוונה להקדיש את השנה הנוכחית לדמותה ופועלה התרבותי של רחל המשוררת בכל שמונת סניפיו של הארגון.
את מילשטיין עצמו הפתיע המשכה של ההצעה, הרצון של צ'סלר להגיע לעיר הולדתה של רחל, העיר סראטוב הממוקמת במרחק של כ-850 ק"מ ממוסקבה ושם לקיים אירוע הוקרה לציון 125 שנים ללידת רחל.
"התייעצו איתי. חשבתי שאולי אלו רעיונות שלא תמיד מתגשמים, אבל הדבר התגשם ואכן בשבוע שעבר התקיים האירוע הזה שהתחלק לשני חלקים. הראשון, 100 שנים להולדת סשה ארגוב במוסקבה עם כל משפחתו וילדיו. לאחר מכן טסנו ממוסקבה לסראטוב. זו פעם ראשונה שהייתי במקום שבו נולדה רחל המשוררת ושם היו שני אירועים – האחד בקונסרבטוריום המפואר שלהם – קונצרט לציון 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. אחר כך חנן יובל, דורית ראובני ובני משפחת ארגוב נתנו ערב שלם של שירי רחל בפני 600 איש. אירוע מוצלח באופן בלתי רגיל".
באירוע זה נשא דברים גם מילשטיין עצמו וציין כי למעשה גם לו עצמו יש היסטוריה אישית משפחתית בסראטוב שכן סבתו, אחותה של רחל המשוררת, נולדה בעיר ו"כשהגעתי חשתי בעיר כמו אחת ממולדותיי, הביטוי שטבע ז'בוטינסקי באחד משיריו".
לזאת מוסיף מילשטיין ומזכיר את שירה של רחל 'הו ארצי מולדתי, מדוע נופך כה עצוב ועייף' ו"הנה היא משווה לארץ חורגת, וכשבאתי לסראטוב ראיתי את מה שכתוב בשיר, עצי אלון ועצי לבונה, ובעיקר הירידה אל האגם. ראיתי בסראטוב את הוולגה שבאזור סראטוב מתרחבת לאגם שנראה כמו הכינרת, ואני קושר את אהבתה של רחל לכינרת, שלצד אהבותיה הספציפיות היא גם תבנית נוף מולדתה".
"לכן ייעצתי לאנשי סראטוב לאמץ אותה כמשוררת של העיר", אומר מילשטיין ומספר כי התגובות להצעה היו טובות מאוד, כהגדרתו.
"אירוע השיא היה למחרת, בנחלה של הסבא רבא שלי, איסר לייב בלובשטיין, אביה של סבתא שלי, ברטה ורחל המשוררת. שם עשו את האירוע המרכזי עם חלק מהמשלחת, ראש הקהילה, הרב ונציג העירייה ואישים נוספים. הם ברכו ושם נתתי את הניתוח הטוב ביותר שעשיתי על רחל המשוררת ועיקרו הוא שאת התשתית הפוליטית חברתית של הישוב היהודי לפני ואחרי הקמת המדינה יצרו אנשי העלייה השנייה - גם הדברים הטובים וגם הדברים הפחות טובים – אבל כאשר בודקים את אנשי העלייה השנייה, האנשים התרבותיים רוחניים המרכזיים הם ברל כצנלסון, א.ד. גורדון ורחל בלובשטיין היא רחל המשוררת שתפקידה היה ללטש את רעיונות החלוציות בתוך שיריה שעברו מדור לדור והם לא רק קיבעו לטוב ולרע את הרעיונות הללו. רחל היא למעשה יוצרת הישראליות. היא לא משוררת לאומית אלא יצרה את הישראליות כמו פושקים שיצר את הרוסיות המודרנית ושייקספיר שיצר את האנגליות המודרנית".
לנוכח כל אלה הציע מילשטיין לאנשי העיר להקים על נחלת המשפחה 'מכון לגאולת האדם על פי היהדות ועל פי הישראליות ושירת רחל'. לדבריו הרעיון "כמעט התקבל" שכן לצד ההסכמה שקיבל הקמתו של מפעל שכזה מצריכה הסכמות והיערכויות נוספות מגורמי שלטון שונים, מוניציפאליים וכלליים.
"הדבר הראשון שהוחלט הוא שבשנה הבאה, בפסטיבל למוזיקה מהמפורסמים ברוסיה, יוקדש יום שלם לרחל המשוררת", מספר מילשטיין.
בהמשך הדברים תיאר מילשטיין את מה שראו עיניו בנחלה שבה התגורר סבא רבה שלו. "הנחלה קיימת כמו במאה ה-19 עד היום. יש בה בתים שרואים לפי הקירות שהם ישנים, יש שם צריפים, יש שם רחבה. מתגוררים שם אנשים באזור שנראה כאזור עוני".
ד"ר מילשטיין מוסיף ומציין כי חיים צ'לסטר וארגונו 'לימוד' מתכוונים להקים סניף נוסף באזור סראטוב, כך ש"יילמדו גם שם נושאים ישראליים ויהודים. זו פעילות יוצאת מהכלל".
"לא ניתן לנחש את העתיד, אבל יש כאן אפשרות שרחל המשוררת, שעזבה את רוסיה בגיל 19, תהפוך לא רק למשוררת לאומית ישראלית, אלא אולי תהיה גם למשוררת של יהודי רוסיה לפחות. היא תהיה משוררת שתהיה מקובלת בתרבות הרוסית וזה יכול לקדם יחסים עם רוסיה ובוודאי עם יהודי רוסיה יותר מאירועים בומבסטיים ועסקנים שבאים לדבר ולא תמיד לוקחים אותם ברצינות. יש כאן משהו שהוא שלנו ושלהם. חלק מהחלום של רחל הוא שארץ ישראל, שהייתה חצי שממה מדבר וביצות, תהפוך למין סראטוב במזרח התיכון, והם מרגישים מעין מחויבות וקשר וזה יהיה טוב מכל הבחינות. אם אומרים שבינינו לאמריקאים יש שיתוף ערכים אולי יהיה שיתוף ערכים גם מול הרוסים...".
