בית משפט השלום בירושלים קיבל את ערעורו של יהודה גליק על הדרתו מהר הבית, והורה למשטרה לאפשר לו לעלות להר הבית פעם בחודש.
עם זאת, לאור טענות המשטרה אסר עליו בית המשפט לעלות להר עם מצלמה או טלפון חכם.
בית המשפט הורה למשטרה לאפשר את עלייתו לביקור בהר הבית אחת לחודש. מועד ושעת הביקור ייקבעו באופן בלעדי על ידי המשטרה, וזו תודיע לגליק 24 שעות קודם לביקור על מועדו.
גליק עירער על החלטת המשטרה שדרשה לאסור עליו לעלות להר הבית עד תום ההליכים בתביעה שהמשטרה עצמה הגישה נגדו. לטענת המשטרה אחת המתנפלות המוסלמיות הקבועות בהר הבית נפלה, וטוענת שגליק הדף אותה.
גליק ביקש מבית המשפט להורות למשטרה לאפשר את כניסתו להר הבית, ולהפסיק את הפגיעה בחופש הגישה שלו למקום, ובעיסוקו כמדריך בהר הבית. גליק טען שאם המשטרה טוענת למסוכנותו כלפי המתנפלות המוסלמיות, הוא מסכים לעלות להר אפילו כשהוא קשור לכסא גלגלים.
בית המשפט אוסר בהחלטתו על גליק: "להחזיק טלפון חכם או מצלמה בעת הביקור, על מנת שלא יוכל להתגרות ביצבור המוסלמי כפי שנטען על ידי המשטרה שעשה באירוע נשוא כתב האישום". בית המשפט גם אוסר על גליק: "לקרוא כל קריאה בקול רם לעבר ציבור כלשהו".
במהלך הדיון בבית המשפט הגישה המשטרה מסמך "סודי", שלדבריה דן במשמעות ההגבלה על כניסת גליק להר הבית על שלום הציבור ובטחונו. עורך הדין יצחק בם טען כי החשש הוא למעשה מפני הציבור המוסלמי ותגובתו לנוכחות המשיב בהר הבית ועל המשטרה לאכוף את החוק והסדר על המתפרעים ולא לבחור בהרחקת המשיב.
בעקבות ההחלטה אמר גליק, כי "אני מברך את בית המשפט על קבלת טענתי העקרונית שתפקיד המשטרה היא להגן על הציבור ולא ייתכן שהמשטרה תעניש את קרבן האלימות בגלל סכנה מצד גורמים אלימים. יחד עם זאת ההחלטה רחוקה מלהיות מידתית הן מכיוון שמדובר באישור לעלות פעם בחודש לאדם שהיה רגיל לעלות שלוש -ארבע פעמים ביום. והן משום שהיא יוצאת מתוך ההנחה המוטעית שהאלימות הערבית היא תוצאה של התנהגות היהודים ולא יוזמה של גורמי הטרור כפי שחשפו כבר גורמי הביטחון".
"כמו כן יש לבקר בחריפות את פגיעת בית המשפט בבעלי מוגבלויות בקובעה שאדם שמתקשה בהליכה אינו יכול להיות מורה דרך. עורך דיני ואני נלמד את פסק דין ונשקול המשך צעדנו", הוסיף גליק.