אקדמיה בשירות החרם נגד ישראל

חוקרת מודיעין בכירה מגלה כיצד מעבירות מדינות ערב כספים לארגוני החרמת ישראל ולהכנת תשתית אקדמית לחרמות הללו.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ז באייר תשע"ה

פותחים את הבית לליל הסדר לתושבי העיר הגדולה תל אביב
פותחים את הבית לליל הסדר לתושבי העיר הגדולה תל אביב
צילום: Thinkstock

בכנס מיוחד שיתקיים ביום שישי הקרוב באוניברסיטת תל אביב תפרוס פרופ' אופירה סליקטר, חוקרת בכירה בנושאי מודיעין, את מפת התרומות והזרמת הכספים לארגונים המעודדים את החרמת ישראל.

בראיון ליומן ערוץ 7 מציגה פרופ' סליקטר את תמצית הדברים.

בראשית דבריה מציינת סליקטר כי מימון הארגונים הללו מתחלק לשני אפיקים – האחד הוא ליצירת הרקע המדעי אקדמי שיצדיק את החרם. זאת תוך הצגת הוכחות להיותה של ישראל מדינת אפרטהייד. האפיק האחר הוא מימון ישיר לגורמים מובילי תנועות החרם.

לטעמה של פרופ' סליקטר המשמשת כמרצה בכירה בגראץ קולג' ארה"ב, גם ישראל וגם ארצות הברית אינן מנתחות נכונה את מפת האינטרסים הכלכליים והאקדמיים שסביב הסוגיה ומשום כך אינן יודעות כיצד להתייחס לדברים. לדבריה יש להבין את הקשר הישיר שבין שני סוגי הדה-לגיטימציה.

"יש צורך באקדמיה לייצר חומר מדעי כביכול שמוכיח שישראל ראויה לחרם. הרבה מהכספים לא מגיעים לקבוצות שמקדמות את החרם, אלא למרכזים, למכוני מחקר ולמגזינים מדעיים שבהם רוב המאמרים מוקדשים להוכחה שישראל לא ראויה ליחס של מדינה דמוקרטיה אלא דומה לדרום אפריקה".

פרופ' סליקטר מציינת כי היא עצמה החוקרת את התחום במשך למעלה משנה מנסה להבהיר את הדברים, אך מסתבר שלא תמיד יש מי שמקשיב ולא תמיד יש מי שמבין שכן חוקי הפעילות האקדמית אינם תמיד נהירים לקובעי המדיניות בישראל ובארה"ב.

"אקדמיה היא דבר מורכב למי שנמצא מחוץ לאקדמיה. הכללים של ויכוח אקדמי מורכבים ואנשים לא מבינים את זה", היא אומרת ומציינת כי לעיתים דבריה נתקלים באמירה לפיה קיים חופש אקדמי המאפשר לכל הפועלים באקדמיה לייצר מידע ותפיסה באופן חופשי.

לדבריה יש להפנים את ההבדל בין החוקים האקדמיים המאפיינים את המדעים המדויקים בהיותם חוקים מוחלטים וברורים, לעומת החוקים האקדמיים של מדעי החברה, חוקים הנקבעים בהתאם לאג'נדה שאותה יש מי שרוצה לקדם. "במדעי חברה אין כללי מחקר ונתונים מדויקים וכל אחד יכול לכתוב שישראל היא מדינת אפרטהייד. רבים כתבו על כך ורבים מהם ישראליים", היא מעירה.

נתיב הכסף שאותו חקרה פרופ' סליקטר מלמד על העברת סכומי כסף גדולים למרכזים באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב ובמדינות אירופיות, מרכזים הזוכים ליחס מכובד בהיותם יוקרתיים, וממילא המסקנות העולות מהם הופכות לגב אקדמי מכובד.

"אם נסתכל על כתבים, ספרים ומאמרים שנכתבו בצורה הזו נראה שהמסקנה היא שישראל היא מדינת אפרטהייד. מדינה שיש בה כלכלה שאינה ניאו ליבראלית אלא כלכלה עושקת פלשתינית, נשים ומזרחיים", היא אומרת.

באשר למקורות הכספים מדגישה סליקטר כי אלה אינם מגיעים באופן ישיר מממשלות ערביות אלא באופן עקיף דרך קרנות שונות במדינות ערב, כנסיות באירופה ואף חברות עסקיות, גם כאלה בעלות בעלים אמריקאיים, ובכך נוצר רקע הנראה כאובייקטיבי לפרסומים אקדמיים כאלה ואחרים.

"קטאר בעלת מעורבות גדולה וכתבנו על כך רבות", מציינת סליקטר ומוסיפה כי שלא כנסיכויות המפרץ האחרות קטאר שמה לה למטרה להשפיע על הפרדיגמה ולא רק על החרם, ולמגמה זו היא מעבירה כספים רבים. דוגמא לאופן העקיף בו שולטת קטאר באמירות האקדמיות מציגה פרופ' סליקטר בפרסום שעלה בכתב עת מדעי ובו נטען כי ישראל אשמה בפשעי מלחמה. הפרסום עורר תשומת לב בינלאומית רבה עד כדי כך שישראל הרשמית הזמינה את עורך המגזין לביקור בישראל על מנת להוכיח לו שהפרסום שקרי.

בדיקה העלתה כי למרות השקריות שבפרסום לא ניתן לדרוש את פיטוריו של המוציא לאור של המגזין שכן השליטה הכלכלית באותו מגזין נתונה בידי הקטארים.

לנוכח המערכת המסועפת של הזרמת הכספים הזו נראה שאין יכולת אמיתית לפעול, ואכן סליקטר מבהירה כי האוטונומיה שנתונה למערכות האקדמיות והקשרים הבינלאומיים בין המערכות הללו מונעים את היכולת לפעול, גם על ידי הבית הלבן, אך עם זאת היא ממליצה שלא למהר ולהרים ידיים במאבק זה.

גם אם נראה שמול הכסף הגדול לא תוכל ישראל להתמודד ביכולתה ליצור מרכזים אקדמיים נגדיים שייצרו אמירה הפוכה ולהניב מתוכם אנשי אקדמיה בכירים שיאמרו ויוכיחו את ההיפך. עם זאת גם היא מכירה בבעייתיות העולה מכך שאנשי אקדמיה ישראליים עצמם הופכים לא פעם למובילי טענות האפרטהייד והקריאות לחרם נגד ישראל. כך אירע שאישים מהאקדמיה הישראלית שהוזמנו בעבר להציג את עמדתם בחו"ל, הגיעו והציגו עמדה התואמת את תוקפיה של ישראל...

בהקשר זה סליקטר מזכירה גם את המקרה בו חוקר ישראלי כתב ספר המוכיח את היותה של ישראל מדינת אפרטהייד, ומאחר ולאנשי אקדמיה מלאכת הכתיבה וההתפנות לה היא מורכבת ולא פשוטה נבדק הגוף שאיפשר לו את הכתיבה, ואכן התברר כי את הכתיבה ביצע החוקר הישראלי באחד המרכזים שבאוניברסיטה יוקרתית מאוד ומרכז זה מקבל כספים על בסיס קבוע ממדינה ערבית.