'קומטאנץ',
תזמורת 'המנגנים',
ניהול מוזיקלי ועיבודים: מוישי רוט
מכונות הגילוח נשלפות, מספרות חוזרות לקצב העבודה הרגיל, והחשוב מכול – אוטוטו יישמע שוב קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.
אחרי תקופת האבלות של ספירת העומר, אנחנו עומדים לחזור לאולמות השמחה, וזה בדיוק הזמן לכתוב על אלבום של תזמורת חתונות מצליחה.
הפעם מדובר באלבום כפול של תזמורת 'המנגנים', מהפופולריות בציבור הדתי-חרדי בשנים האחרונות, שניתן להשיג בגרסת שמע ובגרסת DVD.
למען האמת, האלבום יצא לחנויות כבר לפני כמה חודשים, וחיכה בסבלנות על מדף הדיסקים עד שתיכתב עליו ביקורת. למה לא נכתב עליו עד עכשיו? בין השאר בגלל חוסר התלהבות של הכותב מהרבה אלבומי חתונות. תזמורת יכולה לתת שואו מדהים בחתונה, אבל כשהיא תנסה לחקות את המפגן באולפן ההקלטות, פעמים רבות התוצאה תהיה בסך הכול ביצוע מחודש ללהיטים מוכרים. אולי עם טיפה יותר קצב, כלי נשיפה ומעברים מתוחכמים בין שיר לשיר במחרוזת. זה נחמד, אבל מי שאינו נוהג לקחת בורקס מהאולם, לשמור אותו במקפיא ואחר כך לאכול אותו ולהרגיש כאילו הוא בחתונה, סביר להניח שהוא לא יתלהב גם מהרקדה מוקלטת.
ובכל זאת, כאן מדובר במקרה אחר לגמרי. 'המנגנים' היו מודעים כנראה לחיסרון של אולפני ההקלטות, והחליטו להפוך את ההקלטות שלהם לאירוע. השקיעו בהפקה, העמידו במה מרובת נגנים, פתחו את השערים לאלף בחורי ישיבה שבאו לרקוד, הזמינו זמרים אורחים, והתוצאה – אלבום חי ואותנטי. חוץ מהכרזה ברמקול על תפילת ערבית ליד החופה, זה נשמע ממש כמו פסקול של חתונה. במיוחד אחרי כמה שבועות בלי שירים שמחים, מי שמעוניין במוזיקה קצבית, סוחפת ואנרגטית – ולא מוזמן לחתונה בימים הקרובים – ייהנה מ'קומטאנץ'.
ואנקדוטה לחובבי הזמר החסידי של פעם: ההקלטה המדוברת התקיימה זמן מועט לאחר פטירתו של ר' דוד ורדיגר, שמלבד היותו אבא וסבא של גדולי המוזיקה החסידית (הבן מרדכי בן-דוד, יידל ושרולי ורדיגר הנכדים) היה גם חזן וזמר ענק בפני עצמו. הנכד, שרולי, שהוזמן כזמר אורח מבעוד מועד, הגיע לביצוע מרגש של שיר של סבו. מעריצי ורדיגר המנוח מוזמנים להתרגש, או להתגעגע למבצע המקורי.