ד"ר אריה בכרך מסכם בפינתו השבועית בערוץ 7 את המו"מ הקואליציוני שהסתיים אמש ואת הישגי ''הבית היהודי''.

"מעבר לניצחון הגדול של הליכוד ותבוסת השמאל, אפשר לקבוע בוודאות כי המנצחת הגדולה בבחירות היתה הבית היהודי. היא לקחה עם 8 מנדטים את יכולת ההשפעה החשובה ביותר במדינה".

הוא הדגיש את הנקודה החשובה ביותר במהלך המו"מ שניהל בנט, "סוף סוף קם מנהיג בציונות הדתית שהעמיד גם את ראש הממשלה וגם את הציונות הדתית במקומם. ראש הממשלה היה בטוח שהכתומים נמצאים בידו וכפי שאמר לי פעם בשיחה אישית: 'לכם אין ברירה'. אז זהו. בנט הסביר לו שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ואם צריך נשב באופוזיציה".

"הצורה בה התייחס נתניהו לבית היהודי במו"מ גבל בהשפלה ממש", אמר בכרך, "לסיכומו של דבר נאלץ ביבי להבין כי במחנה הציוני - לא הפוסט הציוני בראשות זוהר בהלול וחבריו, קם דור חדש עם שאיפות לאחוז בהגה ולא להיות הגלגל הרזרבי".

בכרך הוסיף כי בנט השכיל להבין שמשרד החינוך חשוב ממשרד החוץ, "הרי ממילא ראש הממשלה מנהל את מדיניות החוץ והסיבה השניה כי הבעיה המרכזית שלנו היא בעיית פנים ולא חוץ".

''כשר חינוך יכול בנט להשפיע על השיח הציבורי ועל עתיד המדינה בצורה משמעותית ביותר בתנאי שלא ייבהל מהצעקות וקריאות השבר של ידיעות אחרונות, הארץ ושאר ערוצי התקשורת, שהרי מעתה כל יום תהיה כותרת בעיתון 'סכנה לדמוקרטיה', 'סכנה לשלטון החוק' וכו'".

עוד ציין בכרך כי בנט יכול לעשות סדר בוועדות למיניהן, "אין סיבה שמדינת ישראל תממן יוצרים שיצירותיהם הסתה נגד המדינה. חופש ביטוי זה טוב, ביקורת זה חשוב, אבל הסתה והשמצה - לא במימון המדינה. אפשר לבקר את צה"ל אבל אסור בשום פנים להציגו כרוצח ילדים שיטתי".

''גם המל"ג צריכה לעבור ריענון חשוב. פרופ' שקורא לחרם על ישראל לא יוכל להיות ממומן על ידי האוניברסיטה שעליה הוא קורא לחרם. גם פקולטות שאין בהם דריסת רגל לדעות ציונית יש לאזן אותם - למשל המחלקה לתקשורת בתל אביב, הפקולטה למנהל בבאר שבע. גם תכנית הלימודים בבתי הספר צריכים לעבור שינוי כמו טיולים בכל רחבי ארץ ישראל, לימודי תנ"ך ואזרחות בצורה לאומית. אני מודע לכך שמיד תקום צעקה של כפיה בחינוך וכו' אבל אל נשכח כי המושג 'לימודי ליבה' שרצו לחייב את החרדים - זו כפיה. מי קובע מה זה ליבה? מדוע לפיד יקבע לחרדים מה ללמוד?".

בנוסף, הסביר ד"ר אריה בכרך, בידי שר החינוך בנט היכולת לאזן את הכוח שניתן לדרעי בתיק הדתות, "בשיטת 'תן וקח' - אם החינוך של ש"ס חשוב לך אל תשלח ידך בהישגי המפד"ל במשרד הדתות".

בכרך התייחס גם לתיק המשפטים שיגיע לאיילת שקד, "סמכות אחת ניטלה ממנה והיא הועדה למינוי דיינים ועל כך אני מברך. הציבור ברובו מלא טענות להתנהלות בתי הדין הרבניים והטענות ברובן מוצדקות. הרכב הדיינים בדומה לבית המשפט העליון משדר גישה מאוד מסויימת שאינה עולה בקנה אחד עם רגשות הציבור. הנסיונות להכניס דיינים מהציונות הדתית כשלו אבל האשמה מוטלת על שרי המשפטים בעבר כמו חיים רמון וציפי לבני שמשיקולים פוליטיים צרים - לקנות את ליבם של החרדים, לא התערבו במינויים ותמכו במגמת הדרת דיינים ציוניים".

"גם לתיק החקלאות עם החטיבה להתיישבות יש כחו ועוצמה גדולים. משרד השיכון היה נתון תחת זכוכית מגדלת אך בחקלאות ובחטיבה יש לאורי את כל הכוח לבנות ולקדם את יישוב ארץ ישראל מהירדן ועד הים".