לכל אחד יש העקרונות המקודשים שלו, עקרונות שמבחינתו גם אם ייחרב העולם – אין מצב שהוא הולך לעבור עליהם.
כבר ביסודי, אנחנו נתקלים ב'ילדי העקרונות' - אלה שבניגוד גמור לכל שאר הילדים שעמוד השדרה שלהם מורכב מפלסטלינה ומברומטר שמכוון על מצב הפופולאריות הכיתתית, ילכו עם האמת הפנימית שלהם עד הסוף, ולא ייכנעו לתכתיבים המקובלים.
תמיד תמצאו אותם בטיולים יושבים ליד החננות וכל אלה שלא מתהדרים באבק כוכבים ממגנט כמו שאר הילדים המקובלים. הם ירגישו בנוח עם הבגדים והנעליים שההורים שלהם יקנו להם, גם אם הם לא יציגו לראווה את אחד מסמלי המותגים הנחשבים.
החטא ועונשו
לפני כמה שנים מישהו הפנה את תשומת לבי לסיפור שהתרחש בתוכנית הריאליטי שרק הסתיימה אז, 'מאסטר שף'. הוא כתב לי שבאחד מפרקי הסדרה, אחת המתמודדות, דתייה מתקוע, החליטה שהיא לא מסוגלת יותר להמשיך להתמודד בתוכנית למרות כל הפרסים וההבטחות שהתוכנית הציעה לה, בגלל שהיא לא מסוגלת לראות איך הם זורקים שם אוכל לפח.
כמה תוכניות אחר כך, כך כתבו לי במייל, בשלב רבע הגמר, הדגימה אחת המתמודדות מה קורה כאשר אנחנו מוותרים כל כך בקלות על העקרונות שלנו: לאורך כל התוכנית המתמודדת הזו הצהירה שהיא צמחונית ושהיא לא מסוגלת בשום פנים לאכול בשר או לבשל אותו. זה היה הדגל שלה. לאחר מכן היא הגדילה לעשות והצהירה שהיא גם מרגישה שליחה של כל האנשים שאוכלים רק אוכל צמחוני. היה לה כמובן הרבה יותר קשה מאחר שמגוון אפשרויות הבישול שלה היה מצומצם מאוד ביחס לשאר המתמודדים שבישלו בשר.
עד שהגיע השלב המכריע בו החליטה שהיא חייבת לתת הכול בשביל להרשים את השופטים ולהגדיל את סיכויי הזכייה שלה, גם במחיר מכירת העיקרון המקודש שלה: היא תבשל מנה בשרית.
הלב שלה התחיל להקיא, הגועל נראה על פניה, אבל היא חייבת להצליח! היא כבר תראה להם איזה בשלנית טובה היא. אחרי שעה וחצי, אחרי שראו איך במשך כל המשימה היא מתענה ונוגעת בבשר רק בכפפות, היא ניגשה ביראה לשופטי ה'מאסטר שף' והציגה בפניהם את המנה שלה. ובכן, המנה הייתה לא מוצלחת במיוחד, והשופטים קטלו אותה על הביצוע ועל אופן הכנת המנה. אחרי כמה דקות התקבלה ההחלטה, והמועמדת הצמחונית שהצהירה שהיא לא נוגעת בבשר, לא אוכלת ולא מבשלת אותו באופן עקרוני הודחה מהתוכנית בגלל המנה הבשרית שלה.
בסוף המועמדת הצמחונית שהצהירה שהיא לא נוגעת בבשר, לא אוכלת ולא מבשלת אותו באופן עקרוני הודחה מהתוכנית בגלל המנה הבשרית שלה
אם בסופו של דבר היא הייתה בוחרת להמשיך ללכת עם העקרונות שלה - גם אם בסוף היא הייתה מודחת בגלל איזו מנה צמחונית, לפחות הייתה לה גאווה וידיעה שאת העקרונות שלה אף אחד לא יכול לקחת לה. אבל כך היא גם הפסידה את התחרות וגם – מה שהכי כואב - נשארה בלי העקרונות שלה. מה שנקרא: החטא ועונשו.
עמד במבחן בכבוד
מצד שני, דיבורים על עקרונות וכבוד לוקחים אותי ל'מבחני הכבוד' שהיו עושים לנו בתיכון: בלי התראה מראש, הר"מ שלנו היה אומר לנו שהוא יוצא עכשיו החוצה והוא סומך עלינו, כי אנחנו נראים בעיניו אנשים עם עקרונות וכבוד ולכן הוא בטוח שנעשה את המבחן בצורה שתכבד אותו, אבל בעיקר אותנו. ויודעים מה? הוא צדק לגמרי, כי אף אחד לא רצה לצאת נגד אווירת היושר והכבוד שאפפה את הכיתה.
רק מה, שבועיים אחר כך, במאני טיים, כאשר כל הכסף הגדול היה מונח על השולחן בדמות בגרות אמיתית באנגלית וכמה משגיחים של משרד החינוך שעשו שכונה והדליפו תשובות, יצא לי לראות מה זה בחור עם עקרונות. יוני, בחור עם יכולת התמדה והמון אופי, סירב, לתדהמת כל הכיתה, להגניב להם תשובות. הייתי בהלם מיכולת העמידה של הבחור. הלחץ שהופעל עליו היה מהסוג שבונים איתו מדרכות, אבל יוני פשוט נפנף אותם בטענה ש"מצטער, אבל לא מתאים לי כל חגיגת הרמאיות הזו". באותם רגעים אנשים זלזלו בו ובעיקר כעסו עליו, אבל שנים אחר כך, אולי אפילו שעות אחר כך, כולם ידעו כבר טוב מאוד למי-למי יש יותר כבוד.
הצטרפו עכשיו למנויי מגזין הנוער "עולם קטן"