בית משפט השלום בירושלים קבע היום (ראשון) כי תושבי עמונה שבבנימין לא ישתתפו בתשלום הפיצויים שהסכימה המדינה לשלם לפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע.
נזכיר כי בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין המדינה לבין הפלסטינים, אשר אושר בפסק-דין ביוני 2014, שילמה המדינה לכל התובעים יחד פיצויים בסכום כולל של 300,000 ש''ח, הכולל גם את שכר טרחת באי כוחם ואת הוצאות המשפט שהוציאו.
בהודעה לצד שלישי אשר הגישה המדינה נגד עמונה, טענה המדינה, כי אם תחויב לשלם לתובעים פיצויים, יהיה על עמונה לשפותה ולשלם לה את הסכום שבו תחויב, כולו או חלקו. את ההודעה לצד שלישי ביססה המדינה על שלוש עוולות: הפרת חובה חקוקה, רשלנות והסגת גבול במקרקעין.
השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה כי ''נוכח היעדר הסבר מצד המדינה כיצד קבעה את סכום הפיצוי הזניח שהסכימה לשלם במסגרת הסכם הפשרה, לא ניתן לחייב את האגודה (עמונה, ש"פ) להשתתף עם המדינה בתשלום, מבלי שהובהר עבור איזה נזק תידרש לשלם ואיך ניתן לחשב את חלקה של האגודה מתוך כלל הסכום.
''נוכח היעדר ראיות המאפשרות לקבוע את חלקה של האגודה בנזק, ככל שישנו, ולנוכח חוסר היכולת לאמוד את סכום הנזק שבו תידרש להשתתף עם המדינה, אין מנוס מדחיית ההודעה לצד שלישי שהגישה המדינה נגד האגודה'', כך השופטת.
מהישוב עמונה נמסר בתגובה כי "דחיית תביעתה של המדינה לגלגל על תושבי עמונה את הנזק שלכאורה נוצר לתובעים בעצם דוחה את טענת המדינה כאילו היא לא הייתה שותפה בהקמת הישוב. בית המשפט כאילו אומר למדינה: הרי המדינה יזמה הקמת הישוב, פועלת לקיומו עד היום באספקת חשמל ומים לתושביו הייתה שותפה בהנחת תשתיות בניה לישוב ועכשיו המדינה לא יכולה לומר שתושבי עמונה הקימו הישוב בניגוד לרצון המדינה".
"בכך מצטרף בית משפט השלום, גם אם במשתמע, להכרעת בג"ץ לפיה המדינה היא שהקימה את עמונה. לאור זאת אנו דורשים מהמדינה בדגש על הדרג המדיני להסדיר את הישוב למרות המורכבות המשפטית. המדינה הביאה אותנו לכאן ושומה עליה לעמוד בהתחייבויותיה ולאפשר ל400 תושבי עמונה נשים אנשים ומאות ילדים, להמשיך להתגורר בישוב ולא להיזרק מביתם ולהרוס את חייהם", נמסר.