הסיפור החסידי מספר כי ביום שבו נולד הבעש''ט נשרף הגיהנום, "ונועצו ביניהם אדריכלים של מעלה מה לעשות, והוחלט שגן עדן כבר נתיישן ויבנו חדש ואת הישן יעבירו לגיהנום".
עם הולדתו של הבעש''ט מתחיל עידן חדש בעולם. התקופה היא פוסט שבתאי צבי ופרעות ת''ח ות''ט והעולם היהודי צמא לבשורה חדשה ואופטימית.
הסיפור החסידי הזה מבטא את ההסתכלות כי הרע לא חלף מן העולם, אך משהו בעולם בכל זאת התרכך והשתנה. מעתה עונשו של הרע יהיה בקבלת הטוב שנדחה, הרע יקבל את הישן והדחוי ואילו הטוב - את החדש.
הסיפור האופטימי הזה מופיע בפתח האנתולוגיה של בנימין שבילי, שעוסקת בסיפור החסידי.
הכרך הקטן ועב הכרס הוא יוצא דופן בסוגו. לאחר הפתיחה בה מתאר שבילי את התייחסותו לסיפורים, מופיעים סיפור מאוגדים לפי נושאים. סיפורים קצרים, לעיתים שניים או שלושה בעמוד, אך כל אחד מהם מבטא עולם שלם.
על פי שבילי, בסיפורים החסידיים ניתן למצוא עיסוק בנושאים מגוונים: פרנסה, זוגיות, גילוי אליהו, גלות, חיים אחרי המוות ובעצם, מה לא?
לדעתו, אין לקרוא את הסיפור כהווייתו, אך גם לא להתייחס אליהם כאל סיפורים המובנים רק ליודעי ח''ן. כל אחד ימצא את עצמו ואת עולמו הפנימי בתך הסיפור וממנו ישאב.
הספר מאגד סיפורים מוכרים יותר ופחות, הנושאים אכן מגוונים ומלבד זאת שהסיפורים המעלים חיוך לעיתים קרובות, ניתן למצוא בהם מסרים, חיזוקים ועידוד לפרט ולכלל.