החשש של בגין מתאמת

במלאת 50 לכינון יחסי ישראל-גרמניה סבור מנהל מרכז מורשת בגין כי חששו של ראש הממשלה המנוח מתאמת: הישראלים שוכחים וסולחים. ראיון

שמעון כהן , כ"ב באייר תשע"ה

מרקל ונתניהו במסיבת העיתונאים
מרקל ונתניהו במסיבת העיתונאים
צילום: חיים צח, לע"מ

ישראל מציינת במהלך השבוע חמישים שנה לכינון היחסים עם גרמניה בסדרה של אירועים בהם השקת בול מיוחד, תערוכות, הרצאות ואירוע מיוחד בברלין אליו יצא נשיא המדינה רובי ריבלין, אך האם הרצון לכונן יחסים דיפלומטיים נורמטיביים עם גרמניה הובילו לשכחה והשכחה של העבר?

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס מנהל מרכז מורשת בגין, הרצל מקוב, לסוגיה הטעונה, בעיקר לאור תפיסתו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, שהוביל את המאבק נגד הסדר השילומים עם הממשל הגרמני ונירמול היחסים בין ירושלים לברלין.

כבר בראשית הדברים קובע מקוב כי חששו של מנחם בגין מתוצאות הנורמליזציה הזו הלך והתאמת עם השנים. "החשש ממה שהיחסים הללו יעשו לעם ישראל התקיים. מהר מדי עם ישראל עבר כמעט לסדר היום בנושא יחסו לגרמניה", הוא אומר ומזכיר את יחסם של היהודים לספרד שגירשה אותם ובמשך חמש מאות שנה הקפידו להחרים את ספרד, מהלך שלא היה בו כדי לפגוע בספרד כפי שהיה בו לצרוב בהם עצמם את הזיכרון ההיסטורי.

מקוב מתאר את תהייתו של בגין שראה כיצד בניגוד ליחס לספרד במקרה הגרמני בתוך עשרים שנה "כביכול פתחנו דף חדש", הוא אומר ומדגיש כי נראה שהשנים שחלפו לא הביא רק להשכחה אלא גם לתחושת סליחה בעוד עם ישראל מצווה ב'זכור את אשר עשה לך עמלק' כציווי לאומי ואישי.

באשר ליחסו של בגין לגרמניה בתקופה בה כיהן כראש מדינה המקיימת יחסים דיפלומטיים עם גרמניה, הזכיר מקוב כי בגין הקפיד שרגלו לא תדרוך על אדמת גרמניה, ובאופן כללי הקפיד על אופי יחסים קורקטי ולא מעבר לכך.

עוד מעיר מקוב כי בגין התפטר מתפקידו ימים ספורים לפני הגעת קנצלר קוהל לביקור בישראל. הוא מדגיש כי לא הביקור הוא שגרם לבגין להתפטר, אך נראה שההתפטרות הגיעה עבורו במועד נוח.

כשנשאל אם ישראל שילמה מחיר דיפלומטי על היחס הקורקטי שעליו הקפיד בגין, משיב מקוב בשלילה ואומר: "עובדה היא שהיחס של גרמניה המערבית לא השתנה בתקופתו. הם לא ניהלו מדיניות אנטי ישראלית למרות שהיו לו עימותים עם הקנצלר הקודם, הקנצלר שמידט, שטען שישראל צריכה להוביל את הקמת המדינה הפלשתינאית כחוב מוסרי.

"בגין 'נכנס באבי אביו' ואמר לו שלא הוא ילמד אותנו מה זה מוסר. אני מצטט מדבריו לקנצלר: 'אנחנו זוכרים את מה שעשיתם להורינו לאחינו ולאחיותינו אז אתם תלמדו אותנו מוסר?'", מזכיר מקוב המעריך כי גם מול ראשי מדינות אחרים עמד בגין בתוקף, אולי בהשראת השורה שכתב ז'בוטינסקי שעל מנהיגי ישראל לעמוד מול מנהיגי העולם כארי מול אריות.

ברוח זו, מזכיר מקוב, תקף בגין בשעתו את תכניתו המדינית של רייגן, לאחר שהתברר לו שהתכנית נהגתה לאחר התייעצות עם הסעודים וללא התייעצות עם ישראל. בגין זימן אליו את השגריר האמריקאי וקבע באוזניו שישראל אינה רפובליקת בננות ומבחינתו התכנית יכולה להיגנז.

ומה לגבי המתרחש היום? מקוב סבור שמנהיגי ישראל אינם מזכירים מספיק לגרמנים את אשמתם ואת חובם. להערכתו "גרמניה לא עברה תהליך אמיתי של בדיקה פנימית, מה קרה לגרמניה במאה העשרים, איך הפכה ממדינה שנחשבה לנאורה באירופה למדינה חשוכה שפתחה במסע שיטתי של רצח העם החמור ביותר בתולדות האנושות".

לטעמו כאשר מגיעים מנהיגים ישראליים לגרמניה אל להם להסתפק בציון היחסים המיוחדים שבין המדינות, אלא יש להבהיר שאנו שמחים על תמיכתם אבל עם זאת זוכרים את מה שעשו ולא יכולים לספק להם מחילה על הפשע הזה.

"אנחנו לא המחנכים של הגרמנים", אומר מקוב הרואה ביחס לגרמניה בראש ובראשונה כלי חינוכי פנימי לישראלים עצמם. "אני מצפה שפחות ישראלים ינהרו לברלין ויראו בה בירת חלומותיהם".

בהקשר זה של היחס לגרמניה של ימינו הוא מציין כי כאשר הוקם מרכז מורשת בגין נקבע כלל לפיו לא תהיה בו תוצרת גרמניה. התגובה הכללית להחלטה זו הייתה הרמת גבה ציבורית.