בכנס מיוחד של מוניטור האקדמיה הישראלית פרשה פרופ' אופירה סליקטר (מרצה בגראץ קולג', ארה"ב) את מפת התרומות הבינלאומית להכפשתה של ישראל וקידום החרמתה בעולם.
בהרצאתה הציגה פרופ' סליקטר סקירה כללית של התהליך המורכב שבאמצעותו דה-לגיטימציה אקדמית מתרחשת בקמפוסים המערביים. היא הדגישה כי תנועת החרם ניזונה ממחקרים אקדמיים רבים שנוצרו כדי להציג את התנועה הציונית כיצור קולוניאליסטי במזרח התיכון שמנצל ומפלה לרעה את האוכלוסייה הפלסטינית הילידית.
בהמשך לכך, ישראל מתוארת כמדינת אפרטהייד ראויה לסוג של חרם וסנקציות כגון אלה שאילצו את דרום אפריקה לסים את משטר האפרטהייד שלה.
המימון למלגות ששוללות את הלגיטימציה של ישראל מגיע ממקורות שתומכים במרכזי לימודי מזרח התיכון באוניברסיטאות גדולות ונחשבות, מכוני מחקר ואף תוכניות ללימודים אסלאמיים. בין התורמים העיקריים בקטגוריה זו הן:
קטאר: קרן קטאר שהוקמה על ידי המשפחה השלטת אבן חאליפהאל-ת'אני.
סעודיה: הנסיך ואליד אל טלאל, הקרן הבולטת בכמות התרומות שלה בארצות הברית, בעיקר למרכזי לימודי מזרח התיכון באוניברסיטאות עילית כגון הרווארד, ייל, ברקלי וג'ורג'טאון, בין היתר. אלה המבקרים תופעה זו ציינו כי הקרן של הנסיך ואליד אל טלאל העניקה מענקים נדיבים למרכז להבנה נוצרית מוסלמית באוניברסיטת ג'ורג'טאון בניהולו של ג'ון אספוזיטו, שרבים מחשיבים כסנגור לאסלאם ומתנגד לישראל; הקרן של סולטן בן עבדול עזיז אבן סעוד תרמה סכומי כסף גדולים למרכז המזרח התיכון בברקלי ובאוניברסיטאות אחרות; הקרן של הסולטן של עומאן העניקה מימון נדיב למרכז באוניברסיטת הרווארד ללימודי מזרח התיכון; קרן חאלד בן עבדאללה, בן עבדול רחמן אל סעוד העניקה מימון באוניברסיטת הרווארד למרכז ללימודי המזרח התיכון; וכך גם הקרן של השייח' מוחמד בן עיסא בן ג'אבר;
איראן: קרן אלאבי - מענקים ליותר מ-30 אוניברסיטאות בצפון אמריקה כדי לקדם את הגרסה השיעית של האיסלאם ומדיניות-חוץ איראנית. קרן אלאבי מנוהלת על ידי, מוסטזאפין הקונצרן הגדול ביותר באיראן שנוצר על ידי האייתוללה חומייני בשנת 1979.
עוד סיפרה סליקטר כי מימון לפעילות סגל מגיע מדמי חבר לעמותות, כגון האגודה ללימודים אמריקאים או האגודה ללימודי מזרח התיכון (MESA). סטודנטים התומכים ב- BDS מקבלים מימון ממגוון רחב של מקורות כגון אגודת הסטודנטים המוסלמים שיש לה סניפים בקמפוסים רבים וכספים שהוקצו על ידי אגודת הסטודנטים מוקדשים להזמנת דוברים ולאירועים מיוחדים.
נזכיר כי בראיון ליומן ערוץ 7 טרם הרצאתה סיפרה סליקטר כי גם ישראל וגם ארצות הברית אינן מנתחות נכונה את מפת האינטרסים הכלכליים והאקדמיים שסביב ההחרמה האקדמית. סליקטר הבהירה כי יש להבין את הקשר הישיר שבין שני סוגי הדה-לגיטימציה – האקדמי והכלכלי. "יש צורך באקדמיה כדי לייצר חומר מדעי כביכול שמוכיח שישראל ראויה לחרם. הרבה מהכספים לא מגיעים לקבוצות שמקדמות את החרם, אלא למרכזים, למכוני מחקר ולמגזינים מדעיים שבהם רוב המאמרים מוקדשים להוכחה שישראל לא ראויה ליחס של מדינה דמוקרטיה אלא דומה לדרום אפריקה", הסבירה.