כמעט 13 שנים אחר כך עמד ציון בפני יום גדול וחשוב, בר המצווה. אבל איזו תוכנית מקורית לבר מצווה אפשר לעשות ביום ירושלים?
ציון התלבט, חשב, תכנן רעיונות ופסל אותם. לבסוף החליט להתייעץ עם הדוד המבוגר שלו, אחיו הבכור של אבא. הדוד אברם היה רב צבאי במלחמת ששת הימים, ובכל יום הולדת של ציון הוא הביא במתנה סיפור מרתק מהקרבות של המלחמה ההיא.
"דוד אברם, מה אפשר לעשות בבר מצווה שיסביר לחברים שלי מה כל כך מיוחד בתאריך שבו נולדתי? לנסוע לכותל זה נחמד, אבל אנחנו עושים את זה גם ככה כמה פעמים בשנה".
דוד אברם חייך, והמצח שלו התקמט במחשבות. "יש", הוא טפח על שכמו של ציון, "אנחנו נלמד את החברים שלך על יום ירושלים ממקום שהם לא ידמיינו...". דוד אברם הציג את הרעיון באוזני ציון והוריו, וכולם הביעו הסכמה.
למחרת בהפסקת עשר, ביקש ציון מחבריו לכיתה לרשום על פתק מקום אחד בארץ שאליו היו חולמים להגיע, ולא ביקרו בו עד היום. החברים התפלאו לשמע הבקשה, אבל ציון הבטיח שזה ישתלם להם. בבית פתח ציון את קופסת הפתקים שאסף: החרמון, מצדה, ראש הנקרה, בית הכנסת של האר"י בצפת, ים המלח ואפילו גן החיות התנ"כי היו שם בין הפתקים. הוא הראה את הפתקים לדוד אברם, שעשה כמה טלפונים והתוכנית החלה לקרום עור וגידים.
בתאריך כ"ח באייר חיכה אוטובוס גדול ליד שער בית הספר. כל חברי כיתתו של ציון עלו אליו נלהבים, עם ממתקים, כובעים והרבה התלהבות מיום החופש מהלימודים. ציון לקח את הרמקול לידיו ואמר: "חברים, אנחנו נגיע היום לכמה מקומות מופלאים, כאלה שחלמתם להגיע אליהם עד היום ולא הצלחתם. תיהנו!".
במשך יום שלם גמא האוטובוס מרחקים. הם התחילו בחרמון, ואיציק קרא בהתפעלות: "וואו! איזה מקום יפה! כמה שלג, אני יכול להישאר פה שנה שלמה". כשהגיעו לראש הנקרה, על פי בקשתו של דב, הוא פשוט עמד וצילם את הנקרות והים מכל זווית אפשרית: "ידעתי שלא סתם חלמתי להגיע לכאן", אמר. הם המשיכו דרומה, ביקרו בתחנת הכוח של חדרה, וגיל, הפרופסור של הכיתה, התרוצץ בלי הפסקה בין כל המצגות והפעילויות בנושא חשמל שמילאו את המקום.
אחרי תפילה בכותל, הגיע האוטובוס לתחנה הסופית – מערכת המכפלה. הכיתה סיימה להתפלל במקום, ושולחן עמוס ממתקים לרגל בר המצווה של ציון נפתח לחברי הכיתה. בעוד החברים מיטיבים את לבם ומחליפים חוויות נרגשות, נעמד דוד אברם וכחכח בגרונו: "חבריו היקרים של ציון! אמנם נהניתם מיום הטיול, אבל בטח לא כל כך הבנתם איך זה קשור לבר מצווה ולתאריך שבו היא חלה. הגעתם למקומות רבים ויפים, שחלמתם להגיע אליהם עד היום אך לא הצלחתם. ואני רוצה לספר לכם על המקומות שלי: כילד שגדל בירושלים המערבית, היינו צופים מרחוק על העיר העתיקה בלי יכולת להגיע אליה. תמיד חלמתי להיכנס אל החומה הגבוהה והמאירה, ולראות את כל מה שיש בפנים. אבל לא רק לשם. חלמתי להגיע אל כל המקומות שעליהם למדנו בשיעורי תנ"ך: אל שכם שבה נקבר יוסף, אל חברון – עירו של דוד המלך, יריחו שחומתה נפלה במלחמה, עזה ששמשון הרים את שעריה הכבדים. והנה, תוך ימים ספורים של מלחמה הגעתי אל כל המקומות האלה כרב צבאי. לא ידעתי אם אני חולם או ער, אבל היום אנחנו יודעים שהימים האלה הם חלום שהתגשם".