אחד הנואמים המרכזיים בכינוס ועידת רבני אירופה שנערך השבוע בטולוז הוא הרב אשר וייס, אב בית דין "דרכי תורה" בירושלים, פוסק בכיר שעונה לשאלות של גופים גדולים ברחבי העולם.
הרב וייס התייחס לענייני הלכה וטכנולוגיה והתבטא בחריפות נגד מנגנון ה"כושר סוויץ'" שמשווק כהמצאה שמאפשרת הדלקת אור בשבת ללא שום חשש הלכתי.
"קשה לשמור שבת, אז מצאו פיתרון"
"בכושר סוויץ' המציאו המצאה גאונית", אמר הרב וייס, "ניצלו טכנולוגיה והם אומרים שהתוצאה אינה וודאית". הרב וייס הבהיר בדבריו שגם אם נכון שמבחינה טכנולוגית יש איזושהי הסתברות סטטיסטית שהופכת את המכשיר ל"אקראי" מבחינה מדעית, בפועל השימוש במכשיר נכנס להגדרה של "מלאכת מחשבת" שאסורה בשבת.
בהתייחסות לפרמטר הטכנולוגי לפיו פעם באלפי הפעלות האור לא יידלק אמר הרב וייס כי מדובר ב"שטות והבל - העובדה שפעם בשנות אלף החשמל לא יידלק איננו שולל את ההגדרה של מלאכת מחשבת".
"אין אנו נמלטים מחשש איסור דאורייתא", הבהיר הרב וייס והוסיף, "אני אומר את הדברים אגב על כל מכשירי הגרמא, אבל בוודאי כשבאים לשווק מוצר כאילו זה מותר מלכתחילה".
הרב וייס הביע התנגדות לרוח הדברים שנוצרת משיווק המנגון, "אנחנו משתחררים מהקושי של שבת שהוא בלתי נסבל. כל כך קשה לשמור שבת והנה מצאנו פיתרון אבל הפיתרון הזה איננו פיתרון מאחר שברור שיש פה איסור דרבנן ולעניות דעתי ברור שיש פה חשש איסור דאורייתא".
פעילות שוטפת כחלק מפיקוח נפש
כפי שצויין, הרב וייס התייחס גם לשאר הפתרונות הטכנולוגיים שהתפרסמו עם השנים המבוססים על ההגדרה ההלכתית של "גרמא" - כאשר המכשיר מבצע משהו שאינו תוצאה ישירה של הפעלתו.
"שאלוני חבריי", המשיך וסיפר הרב וייס, "מדוע בכל זאת אני ממליץ לגופים להשתמש במכשירי 'גרמא' ובטכנולוגיה שבכל זאת מוגדרת כגרמא. שאלות רבות מגיעות אליי מגופים בארץ ישראל, בתי חולים כמו שערי צדק וגם מהצבא ומהמשטרה - גופים שעוסקים תדיר ובכל הזמן בפיקוח נפש".
הרב וייס הסביר כי בגופים כמו הצבא, המשטרה ובתי החולים, חשוב לקחת בחשבון בשיקולים ההלכתיים את הפעילות השוטפת ולראות אותה כנדבך בהגדרה של 'פיקוח נפש', "אם לא נאפשר פעילות שוטפת ותקינה בבתי חולים ובצבא, אין ספק שבשלב כלשהו, אנשים יקפחו את חייהם. ולכן בגופים כאלה אני מעודד כמה שאפשר להשתמש במכשירי גרמא".
"לא על ההלכה לבדה יחיה העם"
בסוף דבריו ביקש הרב וייס להדגיש ולהבהיר כי בנוסף לשיקולים ההלכתיים הטהורים יש משקל עצום ל'מנהג ישראל', "לא על ההלכה לבדה יחיה העם, אלא גם על המסורת והמנהג ואין לשנות ממסורת מקודשת שנהגו בני ישראל לפני אלפי שנים".
כדוגמה לסכנה בשינוי המנהיג הזכיר הרב וייס את הרפורמים וסיפר כי בתחילת הדרך הם לא קידמו דברים שהיוו עקירה של ההלכה אלא עסקו בעיקר בשינוי השפה של התפילה ושינוי מבנה בית הכנסת, דברים שאין בהם איסור הלכתי. ובכל זאת, הרבנים של אותם ימים פירשו את רוח הדברים ויצאו נגד.
"שואלים איפה זה כתוב? האם זה אסור או מותר?היהדות בנויה לא רק על האסור והמותר אלא גם על הנהוג והמקובל. ולכן לשנות ממסורת הוא דבר חמור. אבל אני חושב שגם בתחום הזה אנו נושקים ונוגעים בהלכה, ולא רק במסורת".