לרגל ציון חמישים שנה לבית האמנים בירושלים במשכנו וחמישים שנה לסגירת בית הנכות הלאומי בצלאל, תוצג במקום תערוכה תחת הכותרת "מאסף / תצוגה לא שימושית".
התערוכה היא דו שיח בדיוני בין החזון המוזיאלי של המייסד בוריס שץ, שנוסח מתוך נסיבות ורוח של תקופה אחרת, לבין תפיסה אוצרותית עכשווית, המערערת על שיטות מגמתיות של איסוף וארגון תצוגה.
בית האמנים יהפך למרחב המפגיש בין נקודת זמן היסטורית בביוגרפיה שלו, לבין תצוגה מוזיאלית המתבססת על ידע וממצאים סובייקטיביים ולעיתים אף מומצאים, ללא חיפוש אחר משמעות ורציונל אחד. אסטרטגיות האיסוף בתערוכה יחשפו פן אחר של זהות ישראלית, המתעצבת ומתפרקת שוב ושוב מכוחם של קונפליקטים, ומסמלת את התשוקה ליצור המשכיות תרבותית ולהשאיר חותם על העתיד.
"בצלאל", אותו הקים בוריס שץ ב- 1906, היה סמל למפעל ציוני, מחקרי וחינוכי, שביסס לקסיקון איקונוגרפי יש מאין, ושיקף את השאיפות הלאומיות והתרבותיות. לצד "בצלאל" החל שץ לבנות אוסף שבמרכזו אלמנטים ארכיאולוגיים, בוטניים וזואולוגיים ארץ-ישראלים. היה זה מאגר של ידע שגויס במטרה לכונן סגנון עברי שישרת נרטיב ציוני-לאומי חדש. התצוגה האקלקטית שאפיינה את בית הנכות דאז (משכנו של בית האמנים כיום), נתפסת היום כמצבור מגובב של ראיות ומהווה מקרה מבחן מעניין, המעורר שאלות ביחס לדימוי המוזיאון כהיכל-מְכָל של ידע ותרבות.
התערוכה בבית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים.הכניסה חופשית.