שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, גילה כנפי- שטייניץ, דחתה את תביעתו של שמשון גת בעל חברת הפקות שנפגע מכדור גומי שנורה על ידי כוחות הביטחון.
גת נפצע במהלך עימות בין חיילי צה"ל לתושבים מקומיים בכפר נעלין בחודש אוגוסט 2008.
גת התלווה לצוות צילום אמריקאי, אשר הגיע לכפר נעלין לצורך צילום הפגנה נגד גדר ההפרדה שהתקיימה במקום, במסגרת הפקת סרט דוקומנטרי על עבודתם של צלמים באזורי עימות.
ההפגנה התפתחה לכלל עימות אלים בין המפגינים לבין כוחות הביטחון, במהלכו נעשה ע"י כוחות הביטחון שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, ובין השאר נעשה שימוש בירי כדורי גומי.
במהלך האירוע נפגע גת מכדור גומי אשר חדר לבית חזהו השמאלי.
בתביעתו טען גת, כי פציעתו נגרמה בשל התרשלות המדינה והתרשלות כוחות הביטחון אשר פעלו, לטענתו, בניגוד לנהלי הצבא בהתייחס לירי תחמושת גומי. המדינה כפרה באחריותה לנזק וטענה, בין היתר, כי פגיעתו של התובע אירעה במהלך "פעולה מלחמתית" המעניקה לה חסינות מאחריות נזיקית. כמו כן, טענה להיעדרה של אחריות בנזיקין.
בפסק הבדין קיבלה השופטת את טענת המדינה, וקבעה כי "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני סבורה כי הדין עם המדינה, וכי בנסיבות הענין עומדת למדינה חסינות מאחריות בנזיקין".
השופטתץ אף הסבירה, כי "בבסיס החסינות שניתנה למדינה בגין נזקים שנגרמו במהלך פעולה מלחמתית עומדת התפיסה, לפיה פעולות בעלות אופי מלחמתי יוצרות סיכונים מיוחדים מבחינת יוצר הסיכון, מבחינת הניזוק ומבחינת היקף הנזק, שאין להתמודד עמם באמצעות דיני הנזיקין הרגילים".
לדברי השופטת, "בענייננו, הפעולה בראשיתה היתה פעולה שנשאה אופי שיטורי ונועדה לשמירת הסדר ולאבטחת גדר ההפרדה. אולם בהמשך, כפי שתואר ע"י שני הצדדים וכפי שעולה גם מן הסרטים ומיומני המבצעים, שינתה הפעולה את פניה. בשלב מסוים החלה התפרעות מאורגנת ומכוונת אשר כללה יידוי אבנים מאסיבי לעבר כוחות הביטחון אשר יצרה סכנה לביטחונו של הכוח. בעקבות הסיכון ולאחר שננקטו אמצעים מתונים יותר – שימוש בגז - שלא הועילו, נעשה שימוש בירי כדורי גומי, שאחד מהם פגע, למרבה הצער ובטעות, בתובע".
"עם תחילת ההתפרעות, ובשל אופיו של הסיכון שנשקף לכוח, חדלה הפעולה להיות פעולת שיטור והפכה להיות פעילות מלחמתית. כלל הראיות, לרבות הסרטים שהוצגו, מציגים עימות אלים בין הכוח לבין המתפרעים שהיה כרוך בסיכון מיידי לפגיעות בנפש בקרב אנשי הכוח, ואת זירת האירוע כשדה קרב של ממש", נקבע בפסק הדין.
השופטתץ הדגישה כי לא נשקפה לכוח כל סכנה מצד גת ואנשי צוות ההפקה האחרים, ופציעתו של גת היתה תוצאה של טעות שמקורה איננו ידוע. אולם לדבריה, "התובע, בעקבות הצלמת גיבורת הסרט, בחר לעמוד בלב ההתרחשות, בסמוך למיידי האבנים, ממש מאחורי אותה טראסה ממנה הושלכו אבנים על הכוח".