ראש מכון צומת, הרב ישראל רוזן, מי שיסד את מערך הגיור הממלכתי בשנת 1995, השתתף היום (שלישי) בכנס שערכה בכנסת ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) בנושא הגיור, לקראת חג השבועות.
בכנס השתתפו ח"כים, אישי ציבור ועמותות העוסקות בתחום זה.
הרב רוזן שלל בדבריו את הקריאות שנשמעו בכנס לארגון 'צוהר', ולרבנים אחרים, להקים בתי דין 'חיצוניים' לגיור המוני, ובעיקר של קטינים שגיורם ההלכתי קל יותר.
לדברי הרב רוזן, "גם אם יש רבנים המקילים יותר בגיור קטינים הגדלים במשפחות חילוניות, אם הרבנות הראשית תצא כנגדם – קהל היעד לא יגיע! כל הסקרים מלמדים כי בקרב 'טעוני הגיור' המוטיבציה לכך נמוכה מאד, וגם הקלות בדרישות ופישוט הליכים לא יועילו אם התוצר יהיה תעודה ללא חתימה ממלכתית, דהיינו הרבנות הראשית לישראל".
"יש מקום 'למשכם בעבותות אהבה' (כלשון הרמב"ם) אך הם ייענו אך ורק אם המסגרת תפעל בזיקה לרבנות הראשית לישראל". לדברי הרב רוזן אין ביקוש ל'דיפלומה מאוניברסיטת לטביה', ואדרבה, הרכבי גיור חיצוניים רק יעוררו את הריאקציה, יגבירו את הווכחנות הציבורית וירתיעו מתגיירים פוטנציאליים להכנס ל'שטח מופגז'", הוסיף הרב רוזן.
בדבריו הזכיר הרב רוזן את הפולמוס סביב תוקפם של גיורי צה"ל, שהתחולל בשנת 2011, בעקבות בקורת מצד המיגזר החרדי. "אלמלא הראשון לציון הרב עמאר שהכשיר אותם (לאחר התייעצות עם הרב עובדיה זצ"ל) לא היתה תקומה לגיורי צה"ל. הרבנות הצבאית היתה נסוגה ומושכת ידה לנוכח בקורת רבנית והחיילים הפונים לאפיק זה היו מתנדפים. כך אירע בשנות ה-70 עם 'גיורי וינה' שטיפלו בגיורם של עולים דרכם לישראל, ועוררו פולמוס קשה. גם אז, 'הציל את המצב' הרב הראשי דאז, הרב איסר יהודה אונטרמן, שהכשיר את הגיורים בדיעבד, והנושא נשכח כיום מלב".
לדברי הרב רוזן אחוזי הגיור המרשימים בקרב עולי אתיופיה, שדווח עליהם לאחרונה, אינם פרי נהירתם למחוזות הגיור, אלא נובעים מאילוץ; במסגרת שנת 'מרכז הקליטה' העולים מאתיופיה נדרשים ללמוד באולפן גיור, ובסיומו מובאים לבית הדין בתהליך מובנה ו'חצי כפוי'.