זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נפגשה הספרות של וולבק עם המציאות: ב-2001, ימים ספורים לאחר צאת הרומן "פלטפורמה", התרחש הפיגוע במגדלי התאומים. כמה חודשים מאוחר יותר התבצע פיגוע ראווה גדול באי באלי.
הרומן השישי של מישל וולבק מתאר מציאות דיסטופית שבה צרפת עוברת מהפכה שקטה, מהפכה דמוקרטית לגמרי, שבמהלכה מפלגה איסלאמית תופסת את השלטון בצרפת.
הספר יצא לאור בצרפת ב-7 בינואר 2015, בדיוק ביום שבו נערך הפיגוע הקטלני במערכת "שארלי הבדו" ובסופרמרקט כשר בפאתי פריז. בגיליון "שארלי הבדו" של אותו שבוע הופיעה על השער קריקטורה של וולבק בדמות מגיד עתידות, בקריקטורה וולבק אומר: "ב-2015 אני מאבד את השיניים, ב-2022 אצום ברמדאן".
עם יציאת הספר ובעקבות הפיגוע הכפול הוצבה ההוצאה לאור של וולבק, פלאמריון, תחת אבטחה משטרתית. וולבק ירד למחתרת וביטל את כל אירועי קידום המכירות של ספרו החדש. דבר זה לא הפריע להצלחת הספר: בשבוע הראשון לצאתו בצרפת נמכרו מעל 155,000 עותקים מהספר, והוא הגיע לראש רשימות רבי המכר בצרפת, גרמניה, איטליה וספרד.
ולעצם הסיפור והספר - פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון, מומחה לסופר בן המאה ה-19, ז'וריס-קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה.
אבל ההיסטוריה, הדמוגרפיה והפוליטיקה רצו אחרת: השנה היא 2022, אירופה שוקעת וצרפת על סף מלחמת אזרחים, לאחר תקופה ארוכה של אובדן דרך, אי שקט חברתי ואלימות גואה, בוחרת בנשיא חדש. הפוליטיקה הישנה, כמו שאר ערכי הרפובליקה, החברה והמשפחה, פשטה את הרגל, ובסיבוב הבחירות השני המפלגות המסורתיות שהנהיגו את צרפת מזה חצי מאה נאלצות לפנות את הבמה למארין לה פן, מועמדת הימין הקיצוני ולמוחמד בן–עבס, מועמד האחווה האיסלאמית.
בכניעה, הרומן השישי שלו, חוזר מישל וולבק לעסוק בשאלת הדת וביחסים בין האיסלאם ובין החברות המערביות.
עמית רוטברד, מו"לית הוצאת בבל ומתרגמת הספר אומרת שזה הספר הכי ממזרי וערמומי של וולבק "אחרי שהואשם באיסלאמופביה ובחילול קודשי האיסלאם, וולבק מצליח למצוא סיבות וולבקיות לגמרי כדי להתאסלם. יותר מרומן על סכנת האיסלאם, זהו רומן על התרופפות מוסרית ועל התקרנפות. ההיבט הדיסטופי של הרומן נובע לא מהשתלטות האיסלאם על אירופה, אלא בגלל שיתוף הפעולה והכניעה לשלטון."