ביום ראשון האחרון שבתו הרשויות בדימונה, בירוחם ובערד במחאה על הליך הפיטורים בחברת כי"ל (כימיקלים לישראל).
במקביל לכך נערכה בכניסה לדימונה הפגנת ענק לאות הזדהות עם העובדים, אשר שובתים כבר תקופה ארוכה. עובדי תרכובות ברום שובתים יותר מ‑100 ימים, וגם עובדי מפעלי ים המלח שובתים יותר משלושה חודשים במחאה על צעדי ההתייעלות והפיטורים שמבקשת החברה לנקוט.
כ-2,000 מתושבי הדרום, חברי כנסת, מאות עובדי כי"ל ותלמידי תיכון לקחו חלק בהפגנה. המפגינים חסמו את הכניסה לדימונה מבאר שבע דרך כביש 25 ואת היציאה מהעיר לכיוון אילת.
לטענת כימיקלים לישראל (כי"ל), חברת הבת תרכובות ברום, שמעסיקה 850 עובדים, סובלת מהפסדים רצופים מאז שנת 2007. בשנה האחרונה הפסידה החברה כ‑160 מיליוני שקלים, ובשמונה השנים האחרונות הסתכמו הפסדי החברה בכמיליארד שקלים וחצי. זאת לדבריהם, בשל ירידת מחירים ותחרות בשוק העולמי.
בעקבות כך ביקשה החברה לאמץ תוכנית הבראה, שבמסגרתה לא יהיה מנוס מסגירת המפעל ומפגיעה בפרנסתן של אלפי משפחות בנגב. התוכנית שכי"ל הציעה כוללת פיטורי 140 עובדים מתוך 850 העובדים במפעל - כשישית מהעובדים. בעקבות התערבות ההסתדרות, הסכימה ההנהלה לרדת ל‑110 מפוטרים, אך כאמור העובדים אינם מוכנים לכך, ועד למועד כתיבת שורות אלה לא הגיעו הצדדים להסכמה.
אולם איום הפיטורים של 110 עובדי כי"ל, הוא רק הטריגר לצעדי המחאה. למרות תקופת פריחה שחווה הדרום, נסגרו בשנים האחרונות 25 מפעלים ופוטרו מאות עובדים, שרק חלקם המועט הצליח לחזור למעגל העבודה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנה שעברה הורגשה הרעה במצב התעסוקה בדרום, והיא הביאה להתרחבות הפער בינו ובין שאר חלקי הארץ.
על פי הנתונים, בזמן שבכל הארץ נרשמה עלייה של כחצי אחוז בשיעור התעסוקה וירידה של 0.3% בשיעור האבטלה, באזור הדרום ירדו שיעורי התעסוקה ב-0.6% ושיעור האבטלה נותר כשהיה. עם זאת חשוב לציין כי בעשור האחרון הצטמצם הפער בין הדרום לשאר חלקי הארץ: ב‑2005 שיעור האבטלה בדרום היה גבוה ב‑20 אחוזים משיעור האבטלה בשאר הארץ, ובשנה החולפת הוא היה גבוה ב‑16.9 אחוזים - ירידה של יותר משלושה אחוזים.
"כי"ל הוא עוגן באזור"
ראשי ערי הדרום מתריעים כי תוכנית הפיטורים במפעלי כי"ל עלולה להשליך בטווח הרחוק על התעסוקה בכל הדרום, שכן הקבוצה נחשבת למעסיק המרכזי בנגב עם 4,500 עובדים המועסקים במפעליה. קבוצת כי"ל מחזיקה בשישה מפעלים בדרום, כאשר בנוסף לכך פעילות הקבוצה מספקת תעסוקה לכ‑22.5 אלף עובדים במעגל השני והשלישי. "מפעל כי"ל הוא לא עוד מפעל, אלא עוגן באזור", אומר ל'בשבע' בני ביטון, ראש עיריית דימונה. "הנהלת כי"ל קיבלה החלטה שהם הולכים לצמצום מכל מיני סיבות. אבל צריך להגיע להסדר ולא להוריד את הגרזן בפעם אחת - זה לא בבית ספרנו", הוא מבהיר. עם זאת הוא מעריך כי ההסדר בין ההסתדרות למפעל עומד ממש מאחורי הדלת. "אני מאמין שעוד לפני ששורות אלו יפורסמו, כבר נגיע להסדר".
גם ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, מוסיף כי "מצב שבו האבטלה בדרום היא פי שניים או שלושה משאר הארץ, מחייב לצאת לפעולה נרחבת. יש משבר תעסוקתי חמור ביותר, וזה בהמשך למשבר שפוקד את ערד בשנים האחרונות – שם נסגרו כמה מקומות עבודה משמעותיים עם כ‑1,000 עובדים שפוטרו, כשחלק קטן ביותר חזר למעגל העבודה".
במוצאי שבת, כאשר פורסם בכלי התקשורת על השביתה הצפויה, התקשר ראש הממשלה נתניהו לראש העיר בני ביטון ונקבעה פגישה בלשכתו יחד עם שר הכלכלה החדש אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון, כדי לדון במצב. "ישבנו סביב השולחן למשך שעה, וראש הממשלה מינה את אריה דרעי לרכז את הטיפול בתעסוקה בנגב המזרחי (ירוחם, דימונה, ערד). כבר באותו ערב כל הצוות של משרד הכלכלה היה אצלי והתקבלו החלטות משמעותיות", מציין ראש עיריית דימונה.
לדברי מיכאל ביטון, דרעי התחייב בפני ראשי הרשויות שבקרוב תהיה החלטת ממשלה על צמצום האבטלה בנגב המזרחי בתוכנית רב שנתית. בין התמריצים: שינוי מפת העדיפויות כך שהאזור יקבל עדיפות גבוהה יותר, וחבילת תמריצים למשקיעים ויזמים שמבקשים להקים מפעלים באזור. "זאת החלטה משמעותית. אני חושב שגם דרעי וגם כחלון מחויבים שניהם לנושא, והעובדה שהתוכנית הזאת תבוצע בגיבוי של משרד האוצר, משרד הכלכלה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל נותנת לזה סיכוי להצליח", מוסיף מיכאל ביטון. "אנחנו כראשי הערים נעקוב כדי לראות שזה מצליח".
אך כבר כעת קיימות נקודות של אור. אחד מהמפעלים המוקמים בימים אלו באזור להבים הוא מפעל סודה-סטרים, שצפוי לקלוט לתוכו כ‑2,000 עובדים. פרויקט גדול נוסף שצפוי לתרום לתעסוקה באזור הוא עיר הבה"דים שמוקמת בימים אלו בסמוך לירוחם, ובנוסף לכך עוד כמה מפעלים קטנים יותר ייפתחו בקרוב בדימונה. "בשנה וחצי שאני ראש עיר", מציין בני ביטון, "הובאו לכאן חמישה מפעלים קטנים ואנחנו בקרוב נגזור את הסרטים בפתיחה שלהם".
"מי שגרם למצב: הארגונים החברתיים וההסתדרות"
בתנועה הליברלית החדשה דווקא טוענים כי מדובר בפסטיבל נהי תקשורתי והיסטרי שלא תואם את המציאות הקיימת. "רוב כלי התקשורת התעקשו להציג את הדרום בתהליכי גסיסה ופירוק נכסים, רק בשל פיטורי 170 מועסקים ועל אף העובדה כי שיעור האבטלה בדרום ממשיך לרדת בהדרגה בשנים האחרונות", אומר עומר דוסטרי, חבר התנועה. "טענתם של המפגינים היא שהמדינה נותנת יד לטייקונים ומאפשרת פיטורי מועסקים בחברות ברום ומפעלי ים המלח".
לדבריו, מה שקרה הוא בדיוק ההפך. "מי שגרם למצב שבו יש צורך לפטר יותר ממאה עובדים ולהתייעל היא לא הממשלה ולא בעלי ההון, אלא אותם 'חברתיים', בשיתוף ההסתדרות החדשה ובחסות ועדי העובדים של אותם מפעלים".
כך למשל, השכר הממוצע של 850 עובדי תרכובות ברום (מקבוצת כי"ל) במפעל בנאות-חובב, עומד על 39,400 שקלים בחודש - גבוה יותר מזה של עובדי הבנקים, ההיי-טק, הביטוח, חברת החשמל, מקורות ויותר מפי ארבעה מהשכר הממוצע במשק. אמנם זהו אינו נתון מדויק בגלל שכר גבוה משמעותית של המנכ"ל, היו"ר והסמנכ"לים, שמרוויחים עד מיליוני שקלים בשנה. ועדיין, גם אם קיימת סטייה בשכר הממוצע כלפי מעלה, הרי שמדובר בשכר מכובד ביותר יחסית למקובל במשק.
זאת ועוד, על פי המתווה שהתגבש באשר לפיטורים, הציעה הנהלת כי"ל לעובדים המפוטרים מענק חודשי קבוע של 15 אלף שקלים בממוצע - גם אחרי שיסיימו את עבודתם ועד גיל 67, כאשר לעובדים מתחת לגיל 55 יינתנו פיצויי פיטורים של 200 אחוזים בגובה מאות אלפי שקלים.
לדברי התנועה הליברלית, תנאים ומשכורות אלו הם פועל יוצא של ועד עובדים חזק, שסחט שוב ושוב את בעלי המפעלים, לצד לחץ תקשורתי של נבחרי ציבור פופוליסטיים וגיבוי של ההסתדרות. "משנת 2007 הועברו לוועד חברת תרכובת ברום כרבע מיליארד שקלים לפעילויות נופש, רווחה ופנאי, הכוללות שתי טיסות לחו"ל בשנה, ליעדים כגון ארצות הברית, מקסיקו, וייטנאם, קוריאה, סרי לנקה ועוד", אומר דוסטרי ומוסיף: "במהלך ארבע השנים האחרונות שהו חברי ועד העובדים כ‑300 ימים בחו"ל, במצטבר". לכן ניתן להגיע, לדברי התנועה, למסקנה אחת: "הפסדי החברה, לצד הסכמי השכר וההטבות שכפו ההסתדרות וועד העובדים על המעסיק, מחייבת התייעלות למען שימור וחיזוק החברה ומועסקיה".