בראיון ליומן ערוץ 7 מביע פרופ' אמנון רייכמן תקווה ואמונה שגזר דינו של אהוד אולמרט שנשלח היום לשמונה חודשי מאסר יביא פוליטיקאים אחרים להפנמה שסופה של השחיתות להתגלות וסופם שלהם לתת על כך דין במידה והיו נגועים בה.
בראשית דבריו התייחס פרופ' רייכמן, ראש המוקד לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה, לכוונת באי כוחו של אולמרט לערער על הפסיקה. לדבריו ערעור אמנם פותח אפשרות לדיון מחודש בנתונים ובממצאים, אך עם זאת "צריך להסתכל על התמונה הכללית", הוא אומר ומזכיר את גזר הדין בפרשת הולילנד, פרשה בה קיבל אולמרט עונש חמור יותר, כנתון מרשיע נוסף באשר לאולמרט המצטייר כנגוע במסכת של עבירות פליליות.
"באשר לטלנסקי עצמו, הנושא מורכב. ההערכה האישית שלי הם שסיכויי הערעור לא גבוהים למרות שהם קיימים. יש לראות גם את כל ההתנהלות עם ראש הלשכה שלו שסיפקה חומרים למשטרה בסיטואציה כזו או אחרת לא משאירה טעם טוב וצריך לחכות ולראות".
דבריו אלה של פרופ' רייכמן מזכירים את אמירתו של עורך דינו של אולמרט, עורך הדין אלי זוהר, שהביע זעזוע על התנהלותה של שולה זקן כאדם שהיה קרוב כל כך לאולמרט ולמעשה הקליטה אותו בחשאי על מנת שיהיו בידיה עדויות מפלילות נגדו בעתיד.
רייכמן מבהיר כי יש להפריד בין הרמה המשפטית לבין הרמה התחושתית. ההתנהלות בין אולמרט לראש הלשכה שלו מעלה תהיות בין השאר על כך שהיא מקליטה אותו, ועולה תחושה שמא היא שומרת כלי להפעלת לחץ נגדו או לסחוט אותו, ובין השורות עולות תחושות שהיא רוצה לשמור משהו ליום סגריר עליו... ברמת התחושה האשמה המוסרית שלה קיימת גם היא שם. כך לא נוהגים אנשים שפועלים כצוות, על מנת שאחד יוכל לסחוט את השני או להפעיל לחץ על השני, ואיני אומר שכך היא נהגה".
עם זאת, מוסיף רייכמן, ברמה המשפטית עובדתית הדברים אינה משנים ואם ראיונות אלה חושפות שאולמרט אכן עבר על הדין הרי שצריכה להיות הרשעה.
"אל לשופטים לערבב בין פרשה אחת לאחרת", אומר רייכמן בהתייחסו למציאות בה אולמרט מסובך בשלוש פרשיות מקבילות ולאחת עשויה להיות השלכה על האחרת ביחס של השופטים כלפיו. מוסיף רייכמן ומעיר כי ברמה האישית סבר בעבר כי תיק טלנסקי, כפי שהוצג בסיבוב הראשון, היה חזק בראיותיו מתיק הולילנד.
"בתיק הולילנד יש יותר ספקות מתיק טלנסקי ומה שהשפיע לקולא ולזכות את אולמרט בפעם הראשונה היה ההליך המאוד חריג של פרקליט המדינה דאז לדור, שקיבל עדות מקדימה ולא איפשר לאולמרט לדעת מה מולו וכיצד להתגונן, ובית המשפט הלך לקראתו והחליט שבמקרה חריג כל כך הוא יילך לקראת הנאשם ויגדיל את שולי הספק וגם אם יש משהו קלוש לטובתו נלך על זה, אבל אז הגיעו הקלטות של ראש הלשכה שלו ובית המשפט העליון הוריד את הפרשה למחוזי והעניין נדון מחדש".
באשר ליכולת של בית המשפט לכל סוגיה לגופה, קובע פרופ' רייכמן כי השופטים יודעים לעשות את העבודה באופן ענייני ולדון בכל פרשה לגופה. לטעמו השאלה האמיתית היא היחס בין המשפט לתקשורת: באיזו מידה לפני העליון עומדת היכולת לזכות. נניח שביהמ"ש העליון מגיע למסקנה בערעור שיש ממש בערעורים, זה יעבור ציבורית?
"הרי ידברו על שחיתות השופטים וידברו על השבט הלבן. תהיה התלהמות בתקשורת וזה מטריד אותי יותר. אני סבור שיש שופטים חזקים בירושלים ויתכן שבאמת אולמרט אשם, אבל האווירה התקשורתית היא שמציקה לי. העליהום הזה הוא שמטריד אותי".
רייכמן נשאל גם אודות רמת הענישה שנקבעה לאולמרט, אם היא מתאימה לעבירה בה הורשע. לדבריו באופן יחסי למה שעמד על הפרק זה מדובר בעונש שנמצא במתחם המידתיות, אך כאשר הוא מושווה להולילנד, ששם נשלח אולמרט לשש שנות מאסר, הרי שנראה שהענישה פחותה.
כדי לבחון את הדברים מציע לנו רייכמן לתאר את הפסיקה שהתקבלה היום ללא תקדים הולילנד. ולהערכתו לו היה כך הרי שהציבור הישראלי היה נרעש מגזר דין שבו ראש ממשלה לשעבר הולך לכלא, גם אם לשמונה חודשים "בלבד". לעומת זאת כעת, כאשר אנחנו בוחנים את הדברים ביחס להכרעת הולילנד, הדברים נראים לנו כקלים, אך אינם כן.
עוד נשאל פרופ' רייכמן אודות דברי השופטים לפיהם לקחו בחשבון את תרומתו של אולמרט לחברה ולביטחון, האם דווקא משום שהיה במקום כה מרכזי בציבוריות הישראלית אין להחמיר עם עונשו, כ'למען יראו וייראו'?
רייכמן משיב ומציין כי השופטים לקחו בדבריהם בחשבון את שתי הקצוות, גם אם השליחות הציבורית וגם את החובה שלו כמנהיג להציב דוגמא אישית. בדבריו הוא מעיר כי ללא התייחסות לכך היו הדברים יכולים להוות עילה לערעור שכן סוגיות אלו עלו במהלך המשפט עצמו, וממילא היו חייבות לבוא לידי ביטוי בגזר הדין.
באשר להשלכותיו של המשפט אומר רייכמן כי אם נתבונן קדימה "היום פוליטיקאים צריכים להיות בעלי ביטחון עצמי מופרז כדי לחשוב שאצלם זה לא יקרה. זה רק עניין של זמן שאם יש פוליטיקאים שמקבלים תרומות בצורה כזו או אחרת ובטוחים שהם לא יתפסו. אני חושב שהמפה השתנתה וזה רק עניין של זמן עד שהם יימצאו מחוץ לזירה הציבורית ואפילו כשמופעלים נגדם הליכים פליליים".
עם זאת רייכמן נזהר מלהגדיר את התקופה כתקופת היטהרות משחיתות. "קשר הון שלטון לא יעלם. זה לא שמעכשיו יהיו רק פוליטיקאים נקיים. אף אחד לא צריך להיות נאיבי. הדברים יהיו מתוחכמים יותר. גורמי הלחץ ימשיכו להפעיל לחץ. הדרך של טלנסקי עם מעטפות וכספות שהייתה נחשבת למתוחכמת, בעתיד זה יהיה מתוחכם יותר, והכסף הגדול, חלקו מחו"ל וחלקו מישראל, ימשיך להשפיע על הפוליטיקה שקשה לה להתנגד.
"משחק החתול והעכבר יימשך וכאן תפקידה של התקשורת חשוב מאוד, לחשוף, לתחקר ולאתר את הכשלים והקשרים בין הון גדול לשלטון. זה מאבק שיימשך".