מסעות הכיבוש של המדינה האסלאמית במרחבי סוריה ועיראק גוררים איתן מעשי טבח המוני, ביזה ושוד, ובין השאר הרס עתיקות בני אלפי שנים.
על ההרס וההרג הזה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם המומחה להיסטוריה מקראית והאשורולוג פרופ' גרשון גליל, איש אוניברסיטת חיפה.
בראשית הדברים מדגיש פרופ' גליל כי יש להזכיר בראש ובראשונה את ההשלכות על חיי אדם של כיבושי דאעש, כאשר מאות אלפי אנשים נרצחים. לזאת יש להוסיף את ההשלכות הפוליטיות כאשר איראן נמצאת עמוק בתמונה
באשר לתופעת הרס העתיקות הוא אומר כי מדובר ב"תופעה מוזרה", כהגדרתו. "יש מאין צצות חבורות שאינן כוללות הרבה אנשים, מתארגנות והורסות מדינות גדולות וחזקות כמו סוריה ועיראק, זה מזכיר לי קצת את תופעת הארמים בתקופת המקרא, גם בגלל שפעילות דאעש היא בדיוק באזור של הארמים".
"הם הורסים בצורה שיטתית את הערים הגדולות של אשור, צפון עיראק, אזור נינווה. זה מה שעשו בזמנו גם הארמים, וכעת אנחנו שומעים על נווה המדבר של פלמירה, שזה צומת חשוב ביותר בעת העתיקה. בינתיים אנחנו לא שומעים שהם הורסים. יש שם גם מוזיאון חשוב וגם עתיקות בשטח מהתקופה הרומית ביזנטית".
"תדמור הייתה חשובה בעת העתיקה – בנוסף להיות דרך שעוברת דרך הפרת ועד לגבעת הלבנון, הייתה גם דרך מקצרת דרך תדמור מדמשק מזרחה אל כיוון הפרת. גם בתקופת דוד ושלמה, זו אחת הנקודות שמוזכרות בתיאור שדוד ושלמה החליטו לחשוב להשתלט עליה כי היא שליטה על ציר הדרך המקשרת בין דמשק לאזור מסופוטמיה".
באשר להרס העתיקות והפסלים מציין פרופ' גליל כי ככל הנראה ההרס המרכזי אינו של פריטים מקוריים שכן אלה הוחלפו בזיופים ותעתיקים, כפי שהיה גם בעיראק. "ידידנו האירופיים שמטיפים לנו מוסר בעניינים אחרים, שדדו את מסופוטמיה, כמו בברלין ששם יש את מוזיאון פרגמון, הם פשוט תלשו את המקדש של פרגמון ובנו אותו מחדש בברלין. כך גם הלובר והבריטיש מוזיאום. בשטח יש ממצאים כמו בעיר כאלח, ארמונות שנבנו בתקופה שבה עמרי בנה את שומרון. המקדשים הללו בסכנה גדולה. הבנתי שדאעש מוכרים וסוחרי העתיקות חוגגים מהממצאים".
בדבריו מזכיר פרופ' גליל את הקרבה הגדולה של אנשי דאעש שהשתלטו על מחנה הפליטים ירמוכ ללב דמשק. ירמוכ ממוקמת ארבעה ק"מ מהמסגד הגדול שבמרכז דמשק ו-6 ק"מ מהארמון הנשיאותי ו"שם הורסים גם מסגדים. היה שם מקדש הדדרימון מתחת למסגד, אחר כך הוקמה שם כנסייה ואוחר כך מסגד מפואר שנמצא בטווח מרגמות ממחנה הפליטים ירמוכ שארגונים דומים לדאעש שולטים בו".
עוד מוסיף ומעיר גליל כי "שמעתי שאת הממצאים הקטנים הם לא הורסים. אלו דברים ששווים מיליונים. אבל רואים לדוגמא בתדמור שבמקום שתהיה התגייסות, שיפציצו אותם, שיביאו את כל הצי השישי עם המטוסים וימנעו את ההגעה שלהם לאזור הזה, לא עושים יותר מדי. מצד שני לא נעים להודות, אבל כל הסיפור שמתחולל בסוריה יש בו איזשהם יתרונות פוליטיים לישראל, כפי שאמר נפוליון לא הפרעתי מעולם לאויבים שלי להרוג אחד את השני. נסראללה בהיסטריה ועורך גיוס חירום כי מתקדמים אליו והוא עצמו מהמבוקשים הראשיים שלהם".
"סוריה מצטמקת ממש כמו בתקופת המקרא. בצפון מערב סוריה הייתה ממלכה של גויי ים, ולשם הולך ומצטמק משטרו של אסאד שמאבד את כל המאחזים שלו וגם בדמשק הוא בסכנה. זו הייתה התמונה גם בתקופת דוד. ארמים השתוללו בשטח ומוטטו את הממלכה האשורית. הם הורסים כל בית שם. זה התהליך. גם אז לא היה ברור מאיפה הם צצים. מהמם לראות איך ההיסטוריה חוזרת".
גליל מוסיף ומציין כי לקח שניתן ללמוד מהתקופה ההיא הוא שהתופעה לא מסתיימת במהירות רבה כל כך, שכן במקרה של הארמים היו מאתים שנה של מאבקים להחזרת השליטה האשורית על השטח. "זה לא עניין שייגמר מהיום למחר. זה משהו שהוא ללא הכרעה, והמעורבות וההפצצות האוויריות לא תפתורנה את הבעיות. דילמה נוספת שהייתה גם בתקופת האשורים היא כאשר מורידים מנהיג נוצר ואקום ומישהו ירוויח מזה. אם ירד אסאד ירוויחו מכך אולי הטורקים. יש כאן אינטרסים של הפוך על הפוך ולכן יש אינטרס להשאיר משהו מהשלטון של אסאד וכך גם אצל האשורים שהשאירו משהו ממלכת חזאל. לא להשאיר ואקום".