המיוחדים של ניצן

זוכרים את המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים? זהו התפקיד שבנה את הקריירה של פרקליט המדינה הנוכחי, שי ניצן.

בתפקיד הזה אמור לשאת האדם המופקד על עבירות הקשורות לחופש הביטוי, על עבירות של פעילי ימין או סתם של יהודים מיהודה ושומרון.

זה התואר שכמעט לא עבר שבוע מבלי שהזכרנו אותו, ושבנו וחזרנו אליו, בקשר לאכיפה מפלה ודרקונית. נסו להיזכר מתי נתקלתם בו לאחרונה.

בתחילה היה נראה שתחום "התפקידים המיוחדים" רק הולך ומתעצם. היה זה באמצע שנת 2012, כאשר ניצן נכשל בניסיון לזכות במכרזים שונים לאיוש תפקידים בצמרת הפרקליטות. ניצן מצא את עצמו בדרך ללא מוצא. את קצבת שנותיו כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים הוא מיצה (אמנם מהפכת קצבת תקופת הכהונה במשרות ממשלתיות בכירות פסחה משום מה על המשנים לפרקליט המדינה, אך הוראה פנימית של הפרקליטות קצבה את כהונת בכיריה). בנוסף לכך, תקנה ישנה בתקשי"ר (תקנון השירות) של עובדי המדינה, אותה רקחה בזמנו מי שהייתה פרקליטת המדינה השופטת בדימוס עדנה ארבל, לא אפשרה לפרקליטי הפרקליטות להתמודד במכרזים לתפקידים משפטיים אחרים בשירות המדינה. בתמורה לכך, לא יכולים משפטנים אחרים בשירות המדינה להתמודד במכרזים בפרקליטות. מדיניות האין יוצא ואין בא, שבה פרקליטי המדינה נכנסים אליה רק כמתמחים צעירים ויכולים לצאת ממנה רק אל השוק הפרטי, היא דרכה של הפרקליטות לשמור על צייתנותם של אנשיה לקו המערכתי. והיא גם אתגר מעניין, משמעותי ולא קשה במיוחד, לשרת המשפטים החדשה.

ובחזרה לניצן: מעל ראשו ריחפה אם כך סכנה להיפלט אל השוק הפרטי הקר והאכזר. הפתרון נמצא בדמות תפקיד מיוחד שנתפר למידותיו של ניצן. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, האיץ בממשלה לקבל החלטה על הקמת מוסד חדש, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. אין די במשנה לפרקליט המדינה, הסביר היועץ, עומס העבודה בתחום התפקידים המיוחדים הוא רב. הוא גם ביקש פטור ממכרז למשרה החדשה, מכיוון שאם לא כן, ניצן מהפרקליטות לא היה רשאי להתמודד אליה. וכך, ממשלת הימין של נתניהו (התירוץ של שרת משפטים בדמותה של ציפי לבני עוד לא בא אז לעולם) סידרה לניצן תפקיד. תלונות על משרה מיותרת ועל בזבוז כספי ציבור כמעט לא נשמעו. אחרי הכול, וינשטיין שב והסביר מדוע מדובר בתפקיד חיוני.

את מקומו של ניצן בתפקידים המיוחדים בפרקליטות תפס מי שהיה אז פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אלי אברבנאל. הוא לימד את העולם שאפשר לאחוז במשרה מבלי להיקרא כל מספר שבועות לבירורים בוועדת החוקה של הכנסת. בלי שערוריות מיוחדות, וכמעט בלי אזכורים בעיתונות, שנה וחצי שקטות להפליא עברו על אברבנאל בתפקיד, עד שקודם למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. אז החלה מערכה סוערת על משרת פרקליט המדינה, אותה פינה משה לדור, ואיוש מחליף לאברבנאל בתפקידים המיוחדים הוקפא. לבסוף נבחר שי ניצן לפרקליט המדינה. והנה, לא זו בלבד שהתברר כי אף אחד לא עומד להחליף אותו בתפקיד החיוני של תפקידים מיוחדים במשרד היועץ, אלא שהוא לא ממהר למנות איש לתפקיד הכה נחוץ לכאורה גם בפרקליטות.

יותר משנה לא אויש התפקיד המיתולוגי של ניצן, ורק בראשית השנה הנוכחית נמצא מי שימלא אותו. חרש חרש, בלי מכרז ובמשרה חלקית, נכנס לתפקיד פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן. ודוק, לא פרקליט מחוז חיפה לשעבר, אלא פרקליט מחוז חיפה בפועל ממש. אמנם איסמן צעיר, מוכשר ונמרץ במיוחד. אמנם את סמכויותיו בחיפה הוא חולק עתה עם פרקליטה מוכשרת אחרת, רונית וינרב. אבל כרגע הוא משתלט די בקלות על מה שאך לפני כשנתיים נדרשו לו שתי משרות בכירות, האחת בפרקליטות המדינה והאחרת במשרד היועץ.

הסתה סלקטיבית

העובדה כי הממונה עליה עוסק בה במשרה חלקית, וכי היא ירדה מהכותרות לפני שלוש שנים ויותר, אינה אומרת שאנשיה של המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות אינם עושים את עבודתם. הנה, למשל, רק בקיץ האחרון הביא אחד מאנשיה, עו"ד שלומי אברמזון, לדין את שלומי אברהם. האחרון פתח עמוד פייסבוק בשם מעורר ההשראה "כנופיית אל יהוד", ושם עודד, ממרחק בטוח, קריאה לפגוע בערבים. את כתב האישום נגד אברהם הגישה פרקליטות מחוז דרום, אך את יחידת הסייבר הארצית של משטרת ישראל (מי שהייתה עד לא מזמן סתם המחלקה לעבירות מחשב) שחקרה את הפרשה, ליווה עו"ד אברמזון מהתפקידים המיוחדים.

בכלל, בין יחידת הסייבר במשטרה ובין המחלקה לתפקידים מיוחדים יש יחסי עבודה טובים ופוריים. עו"ד איתמר בן גביר יודע זאת היטב, שהרי את חלק מהחשודים בהסתה ברשת הוא מייצג בבתי המשפט. כאשר אדם בשם ליאור לוי קרא במהלך מערכת הבחירות האחרונה להרוג את ברוך מרזל שהיה אז מועמד לכנסת, פנה בן גביר לפרקליטות וביקש להורות למשטרה לפתוח בחקירה. הוא צירף צילום מסך של ההודעה, וכדי שלא להקשות מדי על אנשי הסייבר של המשטרה הוא צירף גם קישור, כך שביניהם ובין פיצוח הפרשה לא יעמוד אלא קליק אחד בלבד.

אך התשובה שקיבל עו"ד בן גביר הייתה מאכזבת. "האמירה המיוחסת ללוי חמורה היא ואנחנו מסתייגים ממנה בפה מלא", כתב לו עו"ד אברמזון, "אולם מהמידע שהועבר לידינו לא היה ברור היכן פורסמה התגובה, ומה היה היקף החשיפה לדברים. בנסיבות כאלה ספק רב אם מתקיימת 'אפשרות ממשית' כדרישת החוק, שהדברים יובילו לעשיית מעשה אלימות או טרור. ולכן אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית". ייתכן שאם היה נכנס עו"ד אברמזון לקישור שנשלח אליו, הוא היה מצליח לקבל מושג על מקום פרסום התגובה ועל היקף החשיפה שלה. "בנסיבות אלו לא קשה להבין את תחושת האפליה והקיפוח של רבים מאנשי הימין", כתב בן גביר בערער שהגיש על ההחלטה. הוא העריך כי אם היה מעז מישהו להסית כך נגד מועמד אחר לכנסת, היו יחידת הסייבר והמחלקה לתפקידים מיוחדים מוצאים את דרכם אליו.

עשן מלשכת המפכ"ל

עוד לא הספיק לחמם את כיסאו החדש במשרד לביטחון פנים, וכבר הרווה אותנו השר גלעד ארדן מלוא חופניים נחת. בריאיון שנערך עמו בערוץ 2 הוא נדרש להתייחס לפרץ הליברליות של המפכ"ל יוחנן דנינו בכל הקשור לעבירות סמים קלים. בהרצאה שנתן לפני כמה שבועות הצהיר דנינו כי יש "לבחון מחדש את היחס לסמים הקלים", והשבוע התבשרנו כי לצורך העניין הקים המפכ"ל צוות חשיבה מיוחד במשטרת ישראל. הוא עשה כן אחרי "שיחה שהייתה לו עם חבר הכנסת ינון מגל". ארדן, במילים נכוחות ובהירות, אמר בריאיון שבלי קשר לסוגיית הסמים, דנינו קצת התבלבל. הוא אינו חבר כנסת, הוא לא חבר ממשלה ואפילו לא היועץ המשפטי לממשלה. אף אחד לא משלם לו כדי לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות, ואפילו אם התייעץ קודם לכן עם חבר כנסת טרי מהבית היהודי. כל תפקידה של המשטרה הוא לאכוף חוקים ביעילות. החוק, לפחות כרגע, אוסר על שימוש במריחואנה.

ארדן אמר גם כי ברור לגמרי מה התבטאויות כאלה של מפכ"ל עושות לשוטרים בשטח. קשה לראות קציני משטרה מתאמצים לאכוף עבירות סמים קלים כאשר המפכ"ל שלהם החל הליך ציבורי של לגליזציה. אבל באווירה הציבורית היום, גם כך האכיפה בתחום מתמוססת.

אחרי שכמה מדינות בארצות הברית התירו שימוש בסמים קלים וזכו לעדנה כלכלית, מדינות דרום אמריקה פורקות את עול מדיניות המאבק האמריקני ביצרנים ובסוחרי הסמים המסוכנים יותר. מגובים ברוח חדשה הנושבת באו"ם, מפסידות מדינות דרום אמריקה במלחמה כוחנית נגד הסוחרים ומתפנות לטיפול בנרקומנים. יותר ויותר ארגונים בעולם קוראים ללגליזציה של הסמים. ומהפתח שפתחה לעצמה המריחואנה בזכות סגולותיה הרפואיות, נכנס עכשיו גם ה‑LSD. מחקרים מתוקשרים קובעים שגם הוא יפה לבריאות, לפחות של אנשים חולים מאוד.

לא ברור מה מקורה של הרוח החדשה שנושבת בעולם. ברור לחלוטין שגם אם הניסיון של עשרות השנים האחרונות למאבק בסמים הוא מר, קשה וסיזיפי, הרי ניסיונן של חברות שהתירו שימוש חופשי בסמים (כמו למשל סין במאה ה‑19, ותימן של ימינו) היה קשה ומר ממנו. אבל נראה שאנחנו בעידן משפטי חדש, והוא כבר נותן את רישומו בבתי המשפט.

כך דיווחנו למשל על נטייתם של בתי המשפט השונים להקל לאחרונה בעונשם של מגדלים הידרופוניים של צמחי מריחואנה, אם הדבר לא נעשה לצורכי מסחר של ממש. כך למשל, זיכתה השבוע שופטת בית משפט השלום ברחובות צעיר שבביתו נמצאו סמים קלים בכמות לא גדולה. בחיפוש שעשו השוטרים בבית נפל פגם קל יחסית: הם לא העמידו כראוי את הצעיר על זכותו לדרוש שני עדים במהלך החיפוש. אך השופטת שקלה את הפגם הקל בהשגת הראיות אל מול חומרת העבירה שהולכת ומאבדת ממשקלה, וזיכתה אותו מבלי שנדרש כלל להשיב לאשמה.