"תפיסת עולם חדשה" בכלכלה. משה כחלון
"תפיסת עולם חדשה" בכלכלה. משה כחלוןצילום: עמית אופק

שר האוצר הנכנס, משה כחלון, מגלה נטיות דומות לקודמו בתפקיד. דברים שכתב בפייסבוק ביום הראשון לכהונתו באוצר מעלים את החשש שבדומה לרבים הוא אינו מבין מה מהותו של מדע הכלכלה.

"אני מביא איתי לתפקיד תפיסת עולם חדשה. באתי למשרד האוצר כדי לשים את האדם במרכז. הכלכלה היא חשובה, חשובה מאוד, אבל היא נועדה לשרת בני אדם ולא להפך", כתב כחלון. בקדנציה הקודמת היה זה כאמור קודמו בתפקיד, יאיר לפיד, שטרח להבהיר לכולם שאינו מבין מהו מדע הכלכלה. כאשר הסביר לפיד את תוכנית מע"מ אפס, הוא סנט בכלכלני המשרד שהתנגדו לה: "יש כאלה שאומרים בימים האחרונים שהמע"מ הוא לא הצעד הנכון. אני מבקש להזכיר שזה לא נועד לכלכלנים ולפוליטיקאים אלא לצעירים ומעמד הביניים".

אולם בניגוד לרושם שעולה מדברי שר האוצר הנכנס ומדברי קודמו בתפקיד, מדע הכלכלה איננו מנותק מהאנשים, הוא עוסק באנשים. למעשה, כל מי שלמד כלכלה יודע שמדובר באחד ממדעי החברה. בדומה לפסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדעים נוספים ממשפחה זו, גם הכלכלה עוסקת בהתנהגות האנושית. כסף, מחירים, שוק, ביקוש, היצע, אינפלציה וכל יתר המושגים הכלכליים הם למעשה תופעות אנושיות. חלק מהמושגים הכלכליים מתארים את הדרך שבה בני אדם מתנהגים, ואחרים מתארים את התוצאות של התנהגות כלל בני האדם הפועלים במסגרת המערכת הגדולה שקרויה שוק.

כך למשל, חוקר מדע הכלכלה את הדרך שבה נקבעים מחירים. בשוק משוכלל, נקבעים המחירים על פי העדפותיהם של הפרטים. מחירו של מוצר שרבים ירצו לרכוש הרבה ממנו, אך רק מעטים מוכנים להציע אותו למכירה, יעלה. מחירו של מוצר שרק מעטים יבקשו לרכוש אותו אך רבים יותר רוצים למכור אותו יירד. מדע הכלכלה יכול להדריך גם את הפרט כיצד לשנות את התנהגותו על מנת לנצל את התנהגותם של אחרים לצורך מיקסום רווחיו. גם המאקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות, הפעם של קבוצות גדולות. מה גורם לאנשים לחסוך? מה גורם החיסכון הלאה? מה מביא לעליית מחירים כללית (אינפלציה)? מה מביא לעלייה בתוצר (צמיחה)? כל אלו נגזרות של התנהגות.

בעשרות השנים האחרונות מושם דגש הולך וגובר על חקר ההתנהגות כחלק ממדע הכלכלה. מאחר שהיא עוסקת באנשים, שאבו הכלכלנים שיטות מחקר ממדעי ההתנהגות הקלאסיים, על מנת לבחון תופעות כלכליות. כך למשל נבדק האם העלאת שכר מביאה לעלייה בתפוקת העובד. כיצד אנשים מחליטים האם לרכוש מוצר או להימנע מרכישה, ועוד שורה ארוכה של שאלות שמהותן כלכלית, אך גילוי התשובה עליהן נעזר בכלים פסיכולוגיים.

כשמבינים שלהתנהגות האנושית ישנם חוקים, וכך גם לאינטראקציה בין התנהגויות אנושיות שונות, ברור גם מדוע ההתעלמות מהם היא טמינת ראש בחול.

עושים עבודה

סקר כוח האדם החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הביא החודש בשורות טובות במיוחד. על פי הנתונים, שיעור האבטלה בחודש אפריל ירד לשפל חסר תקדים של 4.9 אחוזים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, לעומת 5.2 בחודש מרץ. אחוז האבטלה בקרב הגברים ירד ל‑5 אחוזים לעומת 5.1 אחוזים במרץ, ואילו בקרב הנשים הירידה הייתה חדה יותר: 4.7 אחוזים באפריל לעומת 5.4 אחוזים במרץ. הירידה באבטלה נרשמה למרות עלייה מקבילה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בחודש אפריל עמד שיעור ההשתתפות של בני 15 ומעלה בכוח העבודה על 64 אחוזים. בקרב הגברים עמד שיעור ההשתתפות בחודש אפריל על 69.2 אחוזים לעומת 68.5 אחוזים במרץ. בקרב הנשים עמד שיעור ההשתתפות בחודש אפריל על 59 אחוזים לעומת 58.7 אחוזים במרץ.

כמשתתפים בכוח העבודה מוגדרים מי שעובדים בפועל בחודש מסוים, או מי שחיפשו עבודה באופן פעיל באותו חודש. המעקב אחרי הנתון של שיעור ההשתתפות הוא חשוב, מאחר ששיעור האבטלה מחושב מקרב המשתתפים בכוח העבודה. אלו שאינם מעוניינים לעבוד לא נחשבים לצורך העניין למובטלים. לכן, ירידה באבטלה יכולה לנבוע או מכך שמובטלים מצאו עבודה, או ממובטלים שהתייאשו מלחפש עבודה ולמעשה נפלטו משוק העבודה. ברור גם ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה לא יכול להיות 100 אחוזים ואף לא קרוב לזה. מרבית הנערים בגיל 15‑18 אינם עובדים, וטוב שכך. המדינה מעדיפה שיקדישו את זמנם ללימודים. בני ה‑18 מגויסים לצה"ל ואינם עובדים. גם חלק מבעלי המוגבלויות אינם מסוגלים לעבוד. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הוא סביר למדי ודומה לממוצע במדינות המפותחות. זה לא תמיד היה כך, אבל כבר כמה שנים שזה המצב.

בשלב הזה תמיד עולה השאלה האם העלייה בתעסוקה איננה נובעת מריבוי משרות חלקיות, והפעם התשובה היא שלילית. בחודש אפריל נרשמה דווקא עלייה קלה (0.1 אחוז) בשיעור המועסקים במשרה מלאה מקרב כלל המועסקים.

אוסף הנתונים הוא אופטימי, אפילו אופטימי מאוד. בסופו של דבר, משק שנמצא ברמות תעסוקה כאלה הוא משק בריא יותר, כלכלית וחברתית. תעסוקה היא אחד הגורמים המרכזיים בתחושת הרווחה של האזרחים. בהכללה גסה, אדם עובד הוא אדם שטוב לו יותר. שיעורי תעסוקה גבוהים תורמים גם לצמיחה דרך העלאת רמת הצריכה.

למרות זאת, חשוב לזכור שנתוני התעסוקה אינם חזות הכול, והם אינם מספרים בהכרח את הסיפור המלא על מצבם של העובדים. על מנת להיות באמת אופטימיים, צריך לבדוק מה קרה לשכר הריאלי, בעיקר בעשירוני ההכנסה הנמוכים והבינוניים. בנוסף לכך, יש לזכור שהממשלה נכנסה לאחרונה למהלך הדרגתי של העלאת שכר המינימום. רק כאשר המהלך יגיע למיצוי, ניתן יהיה לדעת מה היו השלכותיו על שיעור האבטלה במדינה.