בית החרושת לקרח
בית החרושת לקרחצילום: שימור אתרים

לצדם של כבישים לא מרכזיים ברחבי הארץ, ניצבים להם שרידים של מפעלי מורשת שפעם בעבר הלא רחוק.. (תקופת קום המדינה), היו אבן דרך במפעל ההתחדשות הציוני בארץ ישראל.

אחד מהם, שנחנך השבוע, הוא בית החרושת לקרח, שריד לאחד הקרבות החשובים בתולדות מלחמת העצמאות.

בצמוד לכביש  המוביל ליפו, ובסמוך לאנדרטת השבעה, עומד שריד של "בית החרושת לקרח" אשר פוצץ בפעולת תגמול, על ידי לוחמי פלמ"ח, ב- 20 בפברואר 1948, ביום ה-30 לנפילתם של שבעת הנוטרים.

פעולה זו, שתוכננה ע"י יצחק רבין, הייתה אחת היחידות המוצלחות באותה עת של המלחמה בדרכים בכלל ובציר יפו – ירושלים בפרט, והיא נשכחה כמעט לחלוטין במהלך השנים.

מעבר להצלחת המשימה במאבק על פתיחת הדרך לירושלים בתש"ח, יש לפעולה זו של פיצוץ ביח"ר לקרח ושני בתים נוספים שהיו בסיס אנשיו של חסן סאלמה ביאזור,( אזור של ימינו) תרומה היסטורית גם לתהליך המעבר של ההגנה ללוחמה של צבא סדיר. הייתה הפעם הראשונה בה פשטו אנשי ה"הגנה" עם שחר על יעד מוגן היטב, והיה זה קרב האש ההתקפי הראשון בו נעשה שימוש בנשק מסייע.

מפקד הפעולה היה מפקד "פלוגת הקו" בגדוד החמישי - נחום אריאלי, בן יחיד להוריו, שנהרג כחודש וחצי אחר כך בקרבות הקסטל, זמן קצר לאחר שנישא לאורה.

מפקד יחידת הנשק המסייע היה ישראל טל (טליק). הלוחמים יצאו ממקווה ישראל ולשם שבו עם חברם ההרוג רחמים הוורד ועם הפצועים.

את שרידי בית החרושת זיהה לפני קרוב לשנתיים ד"ר אסף פולת, רופא אוהב היסטוריה ממרכז רבין, שכתב פוסט באתר "פרש", המתאר את הפעולה ואת שרידיה.

"המקום הוזנח" מספר לנו דר' פולת " זלזול רב שנים של הרשויות הביא לכך שסיפור הקרבות שנערכו כאן והדם הרב שנשפך על המבנה הזה נשכחו ואינם ידועים כמעט בכלל לציבור הישראלי" הוא אומר בעצב ובכעס מה.

גם רותי חינסקי הכירה את הסיפור מהבית. כביתו של אמנון חינסקי שהיה החבלן שהניח את חומר הנפץ בבית החרושת לקרח, היא מספרת ששמעה לא אחת את תיאור הפשיטה הזו שהכתה בזמנו גלים בציבור היישוב.

כשקראה את הפוסט, יצרה קשר עם אסף ועם חברתה רבקה צביאלי דרור שגם אביה כאמור, השתתף בקרב - ויחד פנו לעמרי שלמון מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, שהכיר בחשיבות האתר וזכותו לשימור.

עמרי מינה לכך את תמר טוכלר מנהלת מחוז תל אביב וסגניתה נגה די סגני. שתיהן צרפו את ראש מועצת אזור מר אריה פכטר ויחד הם מובילים את השימור והשילוט.

למיזם נרתם גם יואב רגב, בן ללוחמי פלמ"ח, שכתב ספרים אחדים על הפלמ"ח, וכך היום כמעט 70 שנה אחרי הפיצוץ שהרעיד את המדינה, זוכה המקום לעדנה מחודשת.