ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, שהוביל את הנסיגה מלבנון לפני 15 שנה, מתח ביקורת על היעדר יוזמה, כלשונו, מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתהליך המדיני מול הפלסטינים.
לטענתו, לישראל ''ולעולם הערבי המתון'' יש אינטרס להגיע להסדר. ''המרכז של האינטרס המשותף זה היחס לטרור הרדיקלי המוסלמי והיחס לכוונות הגרעיניות וההגמוניות של איראן. אבל אין שום סיכוי, וזו אשליה מוחלטת לחשוב, שאפשר להניע את שיתוף הפעולה הזה על ידי שמפעם לפעם נגיד למוגריני או למישהו שאנחנו מעוניינים, אבל לא נבין שתנאי הכרחי להצפת האינטרס המשותף הוא נכונותו לדון ברצינות בעניין הפלסטיני", אמר ברק.
בראיון לגלי צה''ל הביע ברק תמיכה בהידברות עם אבו מאזן. "אני מכיר את אבו מאזן ואני מכיר את יורשיו, ואני אומר שאנחנו צריכים לנסות לפתור את זה איתם, ואם לא - לשקול בכל הרצינות את הצעדים החד צדדיים שנדרשים כדי ליצור מצב אל-חזור של התנתקות מהפלסטינים".
ברק מציע, "לסמן גבול בתוך ארץ ישראל שכולל כמובן את גושי הישובים ואת כל השכונות בירושלים, את הנוכחות הצבאית על נהר הירדן שבתוכו יש לנו רוב יהודי לדורות, שעונה על צרכי הביטחון. ובצידו אחר תקום מדינה פלסטינית עצמאית".
הוא סיפר על מאמציו להביא להסכם בקמפ-דיוויד ועל ההצעה מרחיקת הלכת שנתן אז לפלסטינים. "אני וקלינטון שמנו הצעה על השולחן, מרחיקת לכת, ואמרנו לערפאת 'אנחנו מצפים שתיקח אותה כבסיס לדיון'. הוא סירב, הוא דחה את זה. עם עראפת, באותה עת, לא היה לנו בן שיח, לא היה פרטנר.
''אני אמרתי אז אחרי קמפ דיוויד שגם אם זה יקח 50 שנים, בסופו של דבר אם נגיע, ואני מקווה שנגיע, להסדר - הפלסטינים יצטרכו זכוכית מגדלת כדי לראות את ההבדלים בין מה שעמד על השולחן בשנת 2000 לבין מה שיוסכם בסוף", אמר ברק.
כמי שהוביל את הנסיגה מלבנון, ברק התייחס לטענה שהנסיגה הפגינה חולשה שהובילה לאינתיפאדה. "מישהו חושב באמת שאילו אנחנו היינו נשארים בלבנון בלי שזה משרת שום מטרה שלנו וקוברים שמה 20-25 בחורים כל שנה, אז התנועה הלאומית הפלסטינית הייתה אומרת 'אנחנו נעיז בכלל להרים את הראש, תראו איך שהישראלים יושבים בלבנון'? זה פשוט הזוי", אמר.
לטענתו, "ההתפרצות של האינתיפאדה קרתה משום שאנחנו באותה עת שלטנו על הפלסטינים בניגוד לרצונם במשך 32 שנה. מי שחושב שאפשר להמשיך לשלוט עוד 32 שנה בלי שיהיו התפרצויות - הוא חי בעולם פנימי של אשליה. אין לו חיבור למציאות".
בנוסף, ברק העריך כי בעתיד גם ההתנתקות מגוש קטיף תיתפס בציבור כמהלך חיובי. "עוד עשר שנים גם ההתנתקות תיראה מהלך יותר חיובי מאשר לפני". ברק מתח ביקורת על התנהלותה וביצועה: "כל הטיפול בתושבים לא הוכן בצורה נכונה. הוא היה מאולתר ולא מתאים. מדינת ישראל יכולה לבנות יישובים מכובדים, ושלא יהיה מצב שאחרי 10 שנים הם עוד זרוקים שם בקרווילות בניצנים".
בנוגע לממשלת נתניהו החדשה שנבחרה אמר ברק "יש לה אחריות, ואני מקווה שהיא תעמוד בה ותפעל לקדם את העניינים של ישראל. בסופו של דבר, חלק מהאבחנות של הממשלה הזאת על המצב הם נכונות. יש פה באמת מצב מאוד מסובך מסביבינו. המסקנות הם בחלקן תלושות לחלוטין מהמציאות, זו הבעיה".
על הסיכוי לממשלת אחדות אמר ראש הממשלה לשעבר כי "יש למפלגת העבודה יושב ראש נבחר, אני מניח שראש הממשלה יודע את הטלפון שלו. אני מניח ששניהם שוקלים אם צריך או לא צריך לעשות, והם כרגע נבחרו והם צריכים להוביל - או שכן או שלא".
בועד מתיישבי גוש קטיף הגיבו לדבריו של ברק ואמרו כי "ברק שכח כי בשבתו על כסא ראש הממשלה בחר לברוח מרצועת הביטחון בלבנון בנסיגה חד צדדית - נסיגה שהביאה עלינו מכות ומלחמות והפקירה את ביטחון תושבי ישראל.
לא זאת בלבד, גם 10 שנים אחרי הגירוש מגוש קטיף ולאחר שהוכח מעל לכל ספק כי המצב הביטחוני של ישראל לא הוטב, בוחר ברק לזרוק ספינים וספקולציות. מוטב היה שימשיך בעיסוקיו האישיים ולא יכנס שוב לפוליטיקה. עם ישראל שבע מהצעות אלו, הצעות שהביאו את צוק איתן, עופרת יצוקה עמוד ענן אלפי פצועים ומאות הרוגים. הפעם אומרים לא לטילי כתף על נתב"ג".