אל"מ אורי גורדין יסיים בשבוע הבא את תפקידו כמח"ט הנח"ל, ובקרוב הוא יועלה לדרגת תת־אלוף ויקבל את הפיקוד על אחת האוגדות המשמעותיות ביותר בצה"ל: אוגדה 98, שהיא בעלת יכולות פעולה בעומק.
אל''מ גורדין (45), אחד המפקדים המוערכים ביותר בצה"ל, היה לוחם בסיירת מטכ''ל, מפקד מחלקה, מפקד פלוגה ולבסוף מפקד הסיירת. בתום תפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל מונה גורדין למפקד חטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים. שלוש שנים לאחר מכן מונה למפקד חטיבת הנח"ל, והשבוע הוא עתיד להעביר את הפיקוד על החטיבה לאלוף־משנה עמוס הכהן.
"התפקידים בצבא הם בד"כ קצרים, גם שנתיים זה לא הרבה", אומר גורדיון בראיון ללילך שובל בעיתון "ישראל היום". "בעולם העסקי תפקיד של שנתיים נחשב קצר. בצבא כל תפקיד כזה הוא ריצה למרחקים קצרים. בהסתכלות כוללת אני מסיים ארבע שנים כמח"ט וזה בסדר גמור. עדיף היה לשרת שנתיים בחטיבת הנח"ל, אבל לא תמיד זה מסתדר''.לדבריו, למח"ט בגיל 45 יש יתרונות מסוימים, אבל גם חסרונות. "ברמה הבסיסית, כשהייתי צעיר יותר רצתי מהר יותר והייתי קצת יותר חזק. מצד שני, היום יש לי יותר ניסיון, אז אני קצת יותר רגוע. צריך למצוא את האיזון בין בגרות לבין זיקנה. אני לא מרגיש זקן אבל זו בהחלט נקודה שצריך להתייחס אליה".
עשרה ימים בלבד לפני הכניסה לרצועת עזה במבצע ''צוק איתן'', קיבלה חטיבת הנח"ל את הפקודה לטיפול במנהרות חמאס. "הבנו שיש כמה דרכים לפעול, אבל בעצם אין תרגולת שלמה, מקצה לקצה, כיצד לעשות זאת. אז ישבו איתנו אנשי הנדסה ואנשים מאמ"ן וניסו לפתור את הבעיה."ב־30 ביוני קיבלנו את הפקודה ממיקי (אדלשטיין, מפקד אוגדת עזה), וב־8 ביולי כבר הושגה יכולת. אף אחד מהאמצעים שבהם השתמשנו במבצע צוק איתן עדיין לא פותח בימים האלה. רתמנו את הטכנולוגיות ואת יכולות האיתור וההשמדה מעולם אחר.
"אחד הדברים שאתה לומד ביחידה הוא שיש מעט מאוד בעיות ללא פתרון. צריך רק למצוא את הפתרון ולהבין שאין אחד כזה. חטיבת הנח"ל השמידה ארבע מנהרות, ולא את כל המנהרות השמדנו באותה דרך".
אל''מ גורדין נשאל, האם אי הטיפול במנהרות הטרור עד ''צוק איתן'', היה כישלון. לדבריו "כשממציאים המצאה או כשיש רעיון טוב, תמיד נשאלת השאלה אם לא צריך היה לחשוב על כך קודם. כשיש לי רעיון טוב, אני תמיד חושב שנכשלתי שלא חשבתי עליו קודם. עם זאת, עדיין יש פה הצלחה גדולה מאוד.''17 ימים לפני שנכנסנו היתה הבנה שצריך לשנות את התוכנית המבצעית כדי לטפל באיום הזה, שהוא לא רק איום קונקרטי אלא מערכתי. היה פה זיהוי נכון של מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד הדרום. האם לא יכולנו לחשוב על זה קודם? יכול להיות שכן".
האם תם עידן המלחמות הקצרות?"אני לא לחמתי 50 יום בעזה. היינו בפנים 18 ימים בערך. הערכנו שבהנחה שהכל מצליח, ייקח לנו לפחות שלושה ימים לטפל בכל מנהרה, ולא את כל המנהרות מצאנו בדקה הראשונה. את המנהרה הראשונה שמצאנו, שהובילה לנתיב העשרה, הצלחנו להשמיד בתוך פחות משלוש יממות, וזו היתה הצלחה גדולה. מנהרה אחרת שמצאנו מהר יחסית הצלחנו להשמיד רק לאחר שבועיים וחצי. קיבלנו פחות או יותר את הזמן שביקשנו".
מח''ט הנח''ל היוצא מדגיש כי לא הופתע מיכולות הלחימה של מחבלי החמאס. "ידענו שתהיה לחימה תת־קרקעית ושיהיו מטענים. מצד שני, זה תמיד מפתיע לראות במו עיניך עשרה בתים ממולכדים; לא רק מטען בחצר, אלא מטען בחדר של ילד. הם עבדו באופן שתואם מאוד את הרצונות שלהם - מלב האוכלוסייה. הם השתמשו בה ככל האפשר, ירו מתוך בתים, תיצפתו מהם והסתתרו בתוך ריכוזי אוכלוסייה אחרי שביצעו פעולה.
"בכוחות המיוחדים שלהם, כוח 'נוחבא', יש לוחמים טובים. היו לנו קרבות קשים איתם. עם זאת, אין קו כחול שציירתי על המפה, שלא הצלחנו לממש. אם היתה להם תוכנית הגנה, היא לא הצליחה להתממש. היו נפגעים, אבל הם לא הצליחו לעצור אותנו. אנחנו צבא הרבה יותר חזק מהם.
"בחטיבת הנח"ל אם מפקד נפצע, מגיע מפקד אחר ואומר 'הנני'. כל מפקד שנפצע והיה יכול לחזור לקרב - חזר. גדודי חמאס שהיו מולנו, שהם לא בדיוק גדודים, לא מתנהגים כך. שני שלישים מהמפקדים של גדוד בית חאנון ברחו, חלק נפצעו ונהרגו, והשאירו שם את הכוחות לפעול בלי מפקדים. זה לא רק שיש לנו יותר מטוסים, יותר טנקים ויותר טילים - יש לנו גם אנשים טובים יותר".אל''מ גורדין מציין כי לצד הפעלת עוצמה רבה במבצע צוק איתן, חייליו פעלו בצורה ערכית ונזהרו לא לפגוע בבלתי מעורבים. הוא מותח ביקורת החלטות הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, לפתוח בחקירות מצ"ח בעקבות אירועי המבצע.
"אני מרגיש שלחמנו באופן ערכי מאוד ונזהרנו על האוכלוסייה הפלשתינית הרבה יותר מהפלשתינים עצמם. הם משכו אותנו ללחימה בשטחים מאוכלסים, וזה יצר אתגר גדול מאוד. אי אפשר לשפוט אירועים שמתרחשים בלחימה באותו אופן שבו שופטים אירועי שיגרה או בט"ש (ביטחון שוטף).
"כשמתקיימת לחימה בשטח בנוי כי משם יורים על נתיב העשרה, ניר עם ושדרות, אז כן, האוכלוסייה נמצאת בסיכון מאוד גבוה ויש צורך להגיב. אני מרגיש שקיבלתי ממפקדיי גיבוי מלא, ואני משתדל לתת גיבוי מלא גם לחיילים שלי".
האם, לדעתך, אין מקום לחקירות מצ"ח אחרי מלחמה?"חלק גדול מהאירועים לא היו צריכים להיחקר, למשל אירוע של ירי מרגמות בגדוד 931 ופגיעה במרחב של בית ספר. הפלשתינים טוענים שנפגעו שם אזרחים, והוחלט לפתוח בחקירה. אני חושב שאי אפשר לבחון אירוע שבו יורים על גדוד והוא משיב אש - בכלים של אימון מבצעי. איש מילואים שלי נחקר באזהרה ונפגע מכך אישית.
"תחשבי על חייל שהיה בבית חאנון 18 יום, ירו עליו הרבה, הוא ירה חזרה, ופתאום קוראים לו לחקירה במשטרה צבאית על כך שהוא השיב אש. זה מאוד לא נעים, ואני לא תמיד יודע להסביר את זה. מי שחושב שאפשר להילחם בהליכה על ביצים, פשוט טועה."אגיד את זה באופן הכי בוטה שאני מכיר: לא הכל שפיט. צריך שדברים יטופלו בצורת תחקירים, ולא דרך משפטים. במלחמות של 67', 73' ו־82' לא היה את זה, ואני לא מתגעגע למלחמות האלה. הייתי מפקד חטיבה 55, והיא לחמה בסואץ וזרעה שם הרס רב, לא פחות ממה שהיה בעזה, אבל אז בית הדין בהאג לא היה קיים. אנחנו פועלים על פי פקודות ושיקול דעת שאנחנו מפעילים, ונמשיך להציב את המשימה מול עינינו ולהגן על תושבי מדינת ישראל".
לדבריו, ישראל בכל מקרה לא יכולה לקבל לגיטימיציה לפעולותיה. גורדין נשאל האם קיים חשש שמפקד יחליט לא לבצע משימה כי הוא יעמוד לדין לאחר מכן, וענה כי "לנגד עיניי עמד רק השיקול הענייני. לא היה לי שום אינטרס להפציץ מרכזי אוכלוסייה. זה שהצד השני גורר אותנו לשם, לא אומר שאנחנו צריכים לשתף איתו פעולה. כשיש מתחתיך אלפי חיילים, אתה שם אותם בראש סדר העדיפויות; עם הדברים האחרים אתה מתעסק אחר כך."מי שמצדד בחקירות חושב שהן הדרך שלנו לשמור על לגיטימיות, ואולי לשמור על השיח בתוך המסגרות החוקרות של הצבא ולא לגלוש למסגרות בינלאומיות. אני מבין את מה שהם אומרים, אבל איני חושב שישראל יכולה לזכות ללגיטימציה".
"מאז 48', ויש שיגידו מאז 29' או אפילו לפני 3,000 שנה, אנחנו חיים את העימות הזה, ומנסים לייצר מדינה נורמלית. אנחנו נמצאים במאבק קיומי על הזכות שלנו לחיות במדינת ישראל, זכות שמוטלת כל הזמן בספק. אני מקווה שחזון אחרית הימים יתרחש ושהילדים שלי לא יצטרכו להתגייס, אבל אני מבין שזו המציאות כרגע. האם זה מייצר תחושת חמיצות?
''כן. את הביקורת שהיתה לי כלפי מפקדיי כבר אמרתי ואני לא מתכוון לחזור עליה. כשרוצים להדגיש ניצחון מזהיר, מזכירים את מלחמת ששת הימים, אך אי אפשר לדבר על מלחמת ששת הימים בלי לדבר על מלחמת ההתשה שפרצה זמן לא רב אחריה".
אל"מ גורדין מדגיש שמבצע צוק איתן היה מלחמה לכל דבר. "אני לא משתמש ב'שינמוך'. ירו על הלוחמים בתוך עזה והם ירו חזרה, הם היו בתוך שטח הלחימה במשך שבועיים ברציפות. זה לא מבצע, זאת לחיצה. בעיניי זאת מלחמה לחלוטין, אין דילמה כזאת. אפשר לומר מלחמה מוגבלת, אבל ודאי שמדובר במלחמה".