עו"ד מיכאל דבורין, המתמודד על מקום בלשכת עורכי הדין מטעם מחוז ירושלים, מותח ביקורת על כוונתה של שר המשפטים, איילת שקד, להופיע בפני באי כנס המחוזות של לשכת עורכי הדין, כנס שהוא למעשה כנס אלטרנטיבי לכנס לשכת עורכי הדין עצמה.
בדבריו ממקד עו"ד דבורין את ביקורתו בכך שמאחורי הכנס האלטרנטיבי עומדים מי שהתגייסו להחרמת לשכת עורכי הדין והעומד בראשה, עורך הדין דורון ברזילי, מאז הפיץ את משוב השופטים.
בראשית השיחה עמו נותן דבורין מעט רקע ומספר כי "יש בלשכה גוף מרכזי הנשלט על ידי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, ויש גוף נוסף שנקרא 'המחוזות השונים בלשכה', וכל מחוז בוחר את נציגיו. כל החבורה הזו צריכה לעבוד ביחד כשהמחוזות מקבלים את התקציבים מהגוף המרכזי על פי מפתחות שונים".
"בשנים האחרונות ראשי המחוזות פנו נגד הגוף המרכזי של הלשכה וראש הלשכה שנבחר בבחירות ישירות, ולמעשה יצרו מעין לשכה אלטרנטיבית שבמסגרתה הקימו פורום, הנפיקו תגובות ומקיימים את הכנס כבר שלוש או ארבע שנים. למעשה הדבר התאפשר כי יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד אפי נווה, שבעבר רץ עם ראש הלשכה הנוכחית, חבר לראשי המחוזות בראשותו של היו"ר לשעבר, עו"ד יורי גיא-רון, נגד ראש הלשכה הנבחר".
מאחורי המאבק בין שני הגופים עומד המאבק העמוק בין שתי האסכולות שניתן לכנותן אסכולת אהרון ברק מול אסכולת דניאל פרידמן. דבורין מזכיר ומציין כי כאשר התמודדו ברזילי ונווה יחד בבחירות הקודמות הם קיבלו כל אחד במקומו את תמיכת הציבור כשהתמודדו תחת אסכולת פרידמן נגד גיא רון שנתמך על ידי הנשיאה בייניש, וזו הייתה החלוקה הקלאסית. "בפעם הראשונה הצליחו לנצח את הקבוצה השנייה שבה היו כל מעוזי השליטה, ולראשונה האסכולה השמרנית היא זו שהייתה שולטת בלשכה. את זה סירבו בצד השני לקבל בכל תוקף ומכיוון שהיה להם רוב במועצה הארצית הם יצרו בלוק חוסם עם אפי נווה על מנת, לטעמי, לחסום את הקבוצה "הפריד מנית" מלהשפיע על מינוי שופטים ודיינים, ולגמד את כוחה בצורה מקסימאלית".
"מצער במיוחד שהנהלת בתי המשפט הצטרפה למהלך הזה בשנה האחרונה בגלוי אחרי שדורון ברזילי העביר את משוב השופטים, שהיא לא דווקא שלילית. עצם המחשבה שניתן להעביר ביקורת על שופטים הביאה את הנשיא דאז גרוניס להחליט על החרמת מוסדות הלשכה וראש הלשכה, לא להגיע לכנסים או הרצאות ולא לשתף פעולה. מצד שני הנהלת בית המשפט חיבקה את הגוף האלטרנטיבי ובכנס הקרוב כל צמרת השופטים יהיו בו. זה חמור ביותר לטעמי, כי הנהלת בית המשפט בחרה צד כדי לשמור את אנשיו של בית המשפט ולמנוע כניסה של אנשים חדשים ורעננים שירעננו את השורות. מעבר לכך יש כאן החרמה של אדם. אלו אנשים שרואים את עצמם כציבור הנאור, אז הם מחרימים בן אדם? הנשיאה נאור והנשיא גרוניס מסרבים להופיע איתו באותו פודיום. אם כל גוף או רשות אחרת היה מחרים אדם המדינה הייתה מתהפכת, אבל כשהציבור הנאור עושה זאת מקבלים את זה".
לאור כל זאת רואה דבורין את החלטתה של השרה שקד להשתתף בכנס האלטרנטיבי כמהלך חמור, זהו כנס שנותן יד לחרם על ראש הלשכה שנבחר באופן לגיטימי על ידי רוב עורכי הדין. בכך ניתנת לגיטימציה גם לחרם וגם לקבוצה שעשתה מהלך עוקף חוק ועוקף לשכה וגופים מרכזיים. להתייצב בכנס כזה יש אמירה בפני עצמה".
"השרה שקד נכנסה עם רצון לשנות ולא לראות את המובן מאליו ולא להיות כפופה למה שעשו קודמיה. היא הייתה צריכה להימנע מלהופיע ולומר שהיא מחכה לאחרי הבחירות שיקרו בעוד שבועיים. הכנס קורה 9 ימים לפני הבחירות ויש בנוכחות בו אמירה. אם השרה לא הייתה מגיעה לא היה בכך בחירת צד אלא אמירה שהיא עדיין לומדת את החומר ולא רצה לכנסים אלטרנטיביים שלא נבחרו על ידי אף אחד ומשתפים פעולה עם חרם של הנהלת בית המשפט. אלו שמטיפים להיות ליבראליים ובשבח חופש הביטוי, הם מחרימים בגלל שעורכי דין מילאו משוב על כך ששופט לא היה אדיב אלי בדיון או כן היה אדיב. על כך מקיימים חרם?".
"אני סבור שהשרה שקד לא באה סתם. היא באה על טיקט מסוים. היא לא באה להיות ציפי לבני שתיים אלא לתת את הערך שלה והמחשבה שלה. היא צמחה במקומות שמבינים שצריך שינוי, גם בהרכב בג"ץ, בדרך שבה מתמנים שם אנשים וכו'. לכן צריך לשים לב ולא לרוץ סתם. אפשר היה לומר שהיא לומדת את החומר ואחרי הבחירות ייקבעו כללים, ומובן שלשכה אלטרנטיבית לא תתקבל".
בהתייחסות לטענות הללו אומרת השרה שקד לערוץ 7 כי "המסורת אשר השתרשה בשנים האחרונות היא ששר המשפטים פוקד את שני הכנסים, לאור ההבנה שישנם תפקידים שונים לוועד ולמועצה. דווקא שינוי המסורת יתפרש כתפיסת צד".
דבורין מצידו מבין את הטיעון אך סבור שלאחר שהוכרז למעשה חרם מצידם של השופטים, חרם שהוכרז לאחר הכנס הקודם בשנה שעברה, נכון היה לנהוג אחרת. "בשנה שעברה עדיין לא היה חרם של שופטים. חרם גרוניס הוכרז ביוני בשנה שעברה, אחרי הכנסים של השנה שעברה. השופטים בעבר חילקו את זמנם בין שני הכנסים, אבל כעת רואים שהם בחרו את אסכולת בייניש ברק גיא-רון. לא נוח להם עם דורון ברזילי ולכן הם מחרימים אותו. החרם הזה לא היה בשנה שעברה. לפני שבועיים היה כנס של הלשכה ואפילו שופט אחד לא הופיע. הם החרימו אותו. את מי הם מענישים? את עורכי הדין? כי ראש הלשכה החליט לקיים משוב".
"השרה שקד הייתה צריכה לצאת באמירה נורמטיבית שלפיה 'חרם לא יהיה' ואעשה כל שאני יכולה כדי שלא יהיה חרם, ובינתיים לא אגיע לכנס האלטרנטיבי שלא בטוח על איזה יסוד הוא עומד", אומר דבורין.
בתגובה מוקדמת שהעבירה השרה שקד נאמר עוד כי "לא ניתן להתעלם מגוף שמייצג אלפי עורכי דין מכל גווני החברה הישראלית".
דבורין קובע כי אכן צודקת השרה ובמובן ההרכב האנושי ערכי של המחנות השונות הבחירות אכן מעורבבות וניתן למצוא הן במחנה ברזילי והן במחנה גיא-רון עורכי דין בעלי תפיסות מכאן ומכאן, אך עם זאת הוא קורא "לבדוק בשפיץ", כלשונו: "תבדוק מה הדיל שהולך לוועדה לבחירת שופטים. ראה איך ייבחרו השופטים הבאים. בשפיץ, נווה הולך עם גיא רון שהוא איש שמאל מוצהר, עורך הדין יוסי ארנון שמייצג את הרשות הפלשתינית בתיקים המרכזיים, ובסופו של דבר נבחר עורך הדין זועבי שאינו ציוני והוא אומר זאת בגלוי. הוא האיש שמצטרף לבלוק של השופטים בוועדה לבחירת שופטים ומכריע את הקו הנורמטיבי שבו יבחר בג"ץ. אז אמנם בדרך יש פעילים מימין ומשמאל והרבה שנים השמאל הקיצוני שלט במנגנון הלשכה".
באשר לעו"ד זועבי מציין עו"ד דבורין כי מדובר בעורך דין מוערך מאוד שאין איתו כל בעיה מקצועית, אך עמדותיו הן עמדות שהוגדרו כבר על ידי בן דרור ימיני כעמדות של בל"ד, "אז תחשוב על איש של בל"ד שמגיע לכל עמדה אחרת. כל המדינה הייתה קופצת. אז בגלל שזו הלשכה ולא מבינים מה קורה אז זה בסדר? האינטרסים ברורים וצריך לבדוק אותם. כולם אנשים טובים ומפעילים אבל אנחנו כמחנה לאומי ציוני צריכים לדעת את מי משרתים, להבין את הדיל שמאחורי העניין וכשבוחנים את מבחן התוצאה מגיעים לאיך שהועדה לבחירת שופטים נראית".