נפתלי וגיל-עד בטיול
נפתלי וגיל-עד בטיולאהוד דהן

תפילת שחרית ד' בתמוז תשע"ד 
אני מסיים "שיר של יום" ועיני נתקלות לפתע במילים כה זרות 
"האבלים אומרים קדיש"!
אני? קדיש יתום?

ח"י ימים עמדתי במקומי בבית הכנסת הנמצא 
מקומות ספורים מהמקום בו עומדים האבלים ואומרים קדיש יחדיו.
ח"י ימים עמדתי ושפתי מלאות תפילה – 
שגילעדוש ישוב בשלום ולא אצטרך לשנות את מקומי לצד מקומם של אלו...
אבל רצה הקב"ה אחרת ובחצר ביתנו אני מתחיל -

"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא"

שנה חלפה וכמה התגדל שמו של הקב"ה בזכותך גילעדוש ובזכות איל ונפתלי. 
שנה עברה וכמה התקדש שמו של ריבון העולמים בזכותכם.
כמה קדושה ורוממות חווינו לצד הכאב והצער הבלתי נתפשים.

"בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ"

בעולם שבראת כרצונך חיכינו כמו כל עם ישראל לתשועה. 
לראות אותך גילעדוש פה באולם האירועים במסיבת הודיה 
בחצר בתנו ישבו זה לצד זה 
קצוות וניגודים של דעות ואנשים וכולם רצו רק שתשוב 
כמה חשנו שמשיח קרוב ממש

"בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן"

כל יום שחלף בתקוה שאתה חי 
הוסיף עוצמות של חיי אחדות וחיבור לכל בית ישראל 
שהתפללו לראותך חוזר הביתה במהרה ובזמן קרוב

"אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא"

אמרו חז"ל בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים יהא שמו הגדול מבורך, הקב"ה מנענע ראשו ואומר, אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך.
גילעדוש – המוני ישראל נכנסו פה לבית הכנסת ולבתי כנסיות בכל העולם וענו "יהא שמו הגדול מבורך". 
ונבקעו רקיעים בשמיים ונפרצו סכרים בלבבות פה בארץ.

אמרו חז"ל שאמירת "אמן יהא שמיה רבא" בקול רם ובכוונה בכל כוחו, קורעת גזר דינו של אדם.
אמנם גזר דינך נחרץ אך גזר דינם של כה רבים נקרע 
לקול תפילותם של כל העם.

"יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא"

ומאז אותו יום במשך 11 חודש 3 פעמים ביום 
אני מברך ומשבח ומפאר ומהלל את שמך הקב"ה
ובאותם רגעים גם מבקש לזכור ולחבק אותך גילעדוש.

"לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא"

רצינו כל כך שהתפילות לשלומך יהפכו לברכות שירות ותשבחות 
ונשארנו רק עם התפילות לנחמות 
וכבר שנה חלפה בלעדיך 
ונותרנו עם התמונות הסרטים והסיפורים 
והרגעים שנצרבו בלב, לעולמים

"יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וחַיִּים טובים עלינו ועל כל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן"

וכמו זרם בלתי פוסק שהתחיל בזרזיף דק 
החל שלום רב לזרום מן השמים, ללב של כולנו 
ולמדנו -
להעריך ולהודות לקב"ה על ה"חיים" , פשוט "חיים" 
ובענווה גדולה לבקש גם שיהיו "חיים טובים"
ובאחדות נפלאה לבקש גם עלינו ועל כל יִשְׂרָאֵל.

ויום רודף יום וחולפים להם אחד עשר חודשים
ומגיע ג' בסיוון וקולי נדם
ויששכר ובצלאל שכניי למקום "הקדיש יתום" 
ממשיכים לומר את הקדיש 
ואני ממשיך בליבי איתם

וגילעדוש אתה תנוח על משכבך בשלום 
ואנחנו נמשיך ונתפלל -

"עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, 
וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן"

ועושה השלום
עשה שלום ברחמים בין כולנו
עם עצמנו ועם בני זוגנו
עם משפחתנו ועם שכננו

שמור לנו על גלעדוש שלנו 
נער מלא נעורים גיל ותום

ואני סיימתי לומר "קדיש יתום"

אולי ראוי שיקרא - "קדיש התום".