'בורא נפשות',
מנחם אסף
לפעמים מה שאנחנו מחפשים נמצא מתחת לאף שלנו. לפעמים אנחנו משתוקקים למשהו חדש, מעניין ומפתיע, ובסוף מוצאים אותו ממש מעבר לפינה.
גם יוצרים שמחפשים מילים לשירים שלהם, הופכים לפעמים את העולם כדי למצוא טקסטים שאף אחד לא הלחין, או שוברים את הראש כדי להגות שיר מוצלח ומקורי פרי עטם.
מנחם אסף, לעומת זאת, הקשיב כנראה למילים שיוצאות לו מהפה באופן תדיר, זיהה את הקסם שבהן ועשה מהן שירים.
בחירת המילים היא לא הדבר היחיד באלבום הבכורה של אסף, אבל מבחינים בה כבר כשנתקלים בשמו של האלבום – 'בורא נפשות'. כן, הברכה היומיומית הקצרה, שמספיקים לסיים אותה עוד לפני שמתחילים לחשוב מה אמורים לברך. אסף לקח את הברכה הזאת והפך אותה לשיר שקט, מרגש, נוגע ללב, קצת מזכיר מבחינה מוזיקלית את "אנא בכח" של עובדיה חממה. לברכה הזאת מצטרפים "ונגש חורש בקוצר" – פסוקי נחמה מוכרים שזכו ללחן הולם, "הולכי בדרך נכוחה" - מפיוטי הסליחות שיכול להיכנס לרשימת ההשמעה של הימים הנוראים, ועוד.
מבחינה מוזיקלית, האלבום 'בורא נפשות' מגוון למדי ועשיר בסגנונות. לכולם משותף קו מוזיקלי עדין, שמצליח להיות קצבי ושמח אבל לא להרעיש יותר מדי. מוזיקה שאפשר לשים ברקע אבל בלי שתבאס. רוק סולידי.
המקצועיות שבאלבום היא פרי של הרבה שנות עבודה בתעשייה החסידית, כולל אולפן הקלטות מתקדם משלו ושיתופי פעולה עם זמרים חסידיים מוכרים (ליפא שמעלצר, 'המנגנים'). עם הרקע הזה, ועם תוצרת די מוצלחת באלבום הבכורה, אפשר לקוות שעוד נשמע ממנו בהמשך דרכו. אולי בפעם הבאה הוא ילחין את ברכת המזון, נגיד.