"אולי התשובה היא פרפר?" הוא מצביע על התשבץ שאני פותרת, ליד ההגדרה "עוף צבעוני". "אבל עמיחי, פרפר זה לא עוף!" אני מהסה אותו, "תן לי להתרכז ולחשוב".
תשבצים זה התחביב המרכזי שלי, למי שלא יודע. גם תשחצים, ובוודאי ריבועי קסם. פעם בחודש אמא קונה לי חוברת עבה עם מאה תשבצים לפחות, וזה ממלא לי את כל אחר הצהריים. אני יכולה לשבת שעות על הספה, ולנסות למצוא מילה מתאימה להגדרה מסובכת. בדרך כלל אין תשבץ שאני לא מצליחה לסיים.
אחי הקטן עמיחי, לעומת זאת, מנסה גם הוא לאהוב תשבצים וגם לפתור אותם יחד איתי, כפי שכבר הבנתם. אבל הוא רחוק מאוד מלהצליח למלא את המשבצות הלבנות באותיות הנכונות. עמיחי בקושי קורא ספרים, או כל דבר אחר. את רוב זמנו הוא מבלה בכדורגל עם החברים, או במשחקי מחשב לא מחכימים במיוחד. הוא מכיר בעיקר את המילים השימושיות שהוא נצרך להן בשיחות עם החברים כמו "אחלה", "גול" ו"סבבה".
"אבל גם אני רוצה לפתור פעם הגדרה בתשבץ", הוא התלונן כשראה שפתרתי את ההגדרה האחרונה וכתבתי "טווס". "עמיחי, מי שרוצה לפתור תשבצים צריך להכיר הרבה מילים. אתה צריך למצוא דרך לעשות את זה". עמיחי שתק, וראיתי איזושהי מחשבה שרצה לו מתחת למצח.
חלף שבוע שבו עמיחי לא הפריע לי בכלל בתשבצים, הוא אפילו לא ניסה לפתור הגדרה אחת. הוא היה עסוק מאוד במשהו בחדר שלו, וכמעט לא יצא משם. אחרי שבוע הוא ניגש אליי, ופתח בשיחה סתמית. "איזה מקצוע מעניין יותר, אגרונום או אדריכל?". פערתי את פי בתמיהה. לא ידעתי אם להתפלא יותר על השאלה המוזרה, או על המילים שלא הבנתי מאיפה הוא יודע אותן. אבל עמיחי המשיך: "לפני שנה הייתי חולה באדמדמת. הייתי רוצה ללבוש פעם אברקיים. חשוב מאוד לתת צדקה לאביונים". כך הוא המשיך את המשפטים המשונים שלו, ואני לא הבנתי מה קורה. "אכלת משהו לא טוב?" הנחתי יד על מצחו, אולי הוא חולה. עמיחי הניד בראשו לשלילה.
למחרת חזר הסיפור, קצת אחרת. הפעם המשפטים היו: "יש ילדים שהם ממש בוקי סריקי. המשטרה אוסרת נהיגה בגילופין. אני לא הולך יותר לרופא שיניים, באו מים עד נפש".
שוב לא הבנתי מה מתרחש, אבל ביקשתי ממנו לומר לי עוד ועוד משפטים, אולי אמצא מכנה משותף לכולם. הדיבורים שלו נשמעו לי כמו סוג חדש של תשבץ. "פושעים הם בני בליעל, יש לי חבר שהוא ממש ביש גדא, אתמול היה לי מקרה שבו הייתי בין הפטיש לסדן".
לפתע הבנתי: המילים והביטויים היפים שלו התחילו כולם באות בי"ת. רגע, ניסיתי להיזכר, אילו מילים הוא אמר אתמול? שחזרתי: אגרונום, אדריכל, אביונים... הכול מתחיל באל"ף.
"עמיחי", פניתי אליו, "מה אתה עושה בחדר כל הזמן?" והתשובה החלה להתבהר בראשי. "אמרת שאני צריך להכיר הרבה מילים כדי לפתור תשבצים", חייך, "אז כל יום אני קורא לפי הסדר אות אחת במילון. נכון שכבר למדתי המון?".