פחות משבועיים נותרו עד למועד הבחירות בלשכת עורכי הדין, שתתקיימנה ביום שלישי, כ"ט בסיוון, 16 ביוני למניינם, והרוחות בלשכה לוהטות.
בצעד חריג התפטרו ביום שלישי השבוע היועץ המשפטי של ועדת הבחירות, עו"ד יצחק מירון, ויו"ר הוועדה, עו"ד ציון אמיר. מכתביהם של השניים חושפים התנהלות בעייתית בוועדת הבחירות של הלשכה. בין היתר מאשימים השניים את חברי ועדת הבחירות בקבלת החלטות בניגוד לכללי המנהל התקין ובניגוד להחלטות העקרוניות שהוועדה עצמה קיבלה.
במכתב ההתפטרות שהגיש עו"ד יצחק מירון ליו"ר הוועדה הוא מציין כמה מקרים שבהם חוות דעתו המשפטית לא התקבלה. בין הדוגמאות מציין עו"ד מירון שתי החלטות שהתקבלו, לפיהן תוצבנה קלפיות במגזר הערבי במקומות שבהם לא ניתן להציב קלפיות על פי כללי הבחירות ללשכה. עוד מציין עו"ד מירון החלטה שהתירה למועמדים שהצהירו הצהרה כוזבת על היעדר הרשעות פליליות ומשמעתיות להתמודד בבחירות, החלטה שהתקבלה לטענתו "לגופו של מועמד". בסיום המכתב העיר עו"ד מירון בציניות כי "אנו מניחים שוועדת הבחירות תוכל למצוא בקלות עורך דין שייתן את חוות דעתו באופן שיתאים לרצון רוב חברי הוועדה".
בעקבות התפטרותו של מירון התפטר כאמור גם יו"ר ועדת הבחירות, עו"ד ציון אמיר. במכתבו ציין אמיר כי במסגרת תפקידו ביקש שלא לכפות את דעתו על חברי הוועדה, אולם לא יכול היה לתת את ידו להחלטות הנוגדות את הכללים ועלולות לפגוע בטוהר הבחירות. עו"ד אמיר האשים במכתבו כי "הרוב האוטומטי", כלשונו, בוועדה, הכתיב החלטות שאינן ראויות, בלי כל דיון רציני.
גורם בלשכה ציין בשיחה עם 'בשבע' כי למרות שהדבר לא נכתב במפורש במכתביהם של עורכי הדין מירון ואמיר, החצים מופנים למחנהו של המתמודד על ראשות הלשכה, עו"ד אפי נווה. לדברי אותו גורם, מירון ואמיר סבורים כי מחנהו של נווה עושה שימוש לא ראוי ברוב שיש לו בוועדת הבחירות, לצורך קבלת החלטות המנוגדות לכללים המחייבים. במחנה נווה טענו מנגד כי המניע של המחנה הנגדי, מחנה ראש הלשכה המכהן עו"ד דורון ברזילי, להתנגדות לפתיחת הקלפיות הוא גזעני. לטענתם, ההתנגדות פוגעת בציבור הבוחרים הערבי בכך שמקשה עליהם להגיע לקלפיות.
הדתיים תומכים בנווה
כפי שכבר אפשר היה להבין, המערכה המתנהלת בימים אלו בלשכת עורכי הדין מתרכזת סביב שני מחנות. מחנה אחד הוא מחנהו של ראש הלשכה המכהן, עו"ד דורון ברזילי, ואילו בראש המחנה השני עומד יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, עו"ד אפי נווה. למרות העובדה שעו"ד ברזילי נבחר לראשות הלשכה, לאורך מרבית הקדנציה הוא לא נהנה מרוב באף אחד ממוסדותיה. מחנהו של נווה נהנה מרוב הן במועצה הארצית והן בקרב יושבי ראש ועדי מחוזות הלשכה.
מחנה נווה, שהוא בעצם גלגולו של מחנה יורי גיא רון, ראש הלשכה הקודם, נחשב לתומך באופן מסורתי בבית המשפט העליון ובראשיו. נציגי המחנה נחשבים לתומכים אוטומטיים בעמדת שופטי בית המשפט העליון בפורומים דוגמת הוועדה לבחירת שופטים, ולקרובים אליהם בעמדותיהם. לעומתם, אנשי מחנה ברזילי החזיקו בעמדה לעומתית להגמוניה השיפוטית, שהתבטאה בין היתר בהחייאת משוב השופטים, מהלך שגרם לנתק בין הלשכה ובין שופטי בית המשפט העליון.
בשיחה עם 'בשבע' הבטיח עו"ד ברזילי שלא להירתע מהעימות ולהמשיך בקו העצמאי של הלשכה. "אנחנו נמשיך במהלך שביצענו בשנה האחרונה של חיזוק מעמדה של הלשכה וחיזוק מעמד עורכי הדין. אם אני לא הייתי ראש הלשכה, משוב השופטים לא היה מתקיים. המשוב נתן ללשכה מכובדות ומעמד, ולמערכת המשפט נתן כלי שמאפשר בחינה וגם שיפור של עצמה".
למרות העובדה שברזילי מייצג את הקו השמרני, הלעומתי לבית המשפט העליון, שלוש הסיעות הדתיות המתמודדות בלשכה תומכות דווקא במועמדותו של אפי נווה לראשות הלשכה. מדובר בסיעת 'אמונה במקצוע' בעלת הגוון החרדי, סיעת 'צדק ומשפט' הציונית-דתית וסיעת 'מחץ' שנחשבת לדתית-ימנית.
אפרת רוזנבלט, עורכת דין תושבת אלקנה העומדת בראש סיעת 'מחץ', גאה בשורה של הישגים בתחום הדתי והלאומי אותם השיגה במהלך שנותיה כפעילה בלשכה. בשיחה עם 'בשבע' מזכירה רוזנבלט כי בין היתר בזכות פעילותה קם לראשונה מרכז פעילות של הלשכה מעבר לקו הירוק, בעיר אריאל. בנוסף לכך פעלה רוזנבלט בתחומי הטמעת המשפט העברי וחשיפת עורכי הדין לאפשרות של בוררות על פי דין תורה. "הבאתי בשנה שעברה לכנס המחוזות של הלשכה דיין מבית דין לממונות של 'ארץ חמדה'. זה משהו שעורכי הדין אף פעם לא ראו. לראשונה לא מדברים על משפט עברי בין עורכי דין דתיים, אלא חושפים לאפשרות הזאת וליתרונותיה את כל עורכי הדין".
רוזנבלט עצמה נבחרה אך לאחרונה לחברת הוועדה למינוי דיינים מטעם הלשכה, אך מאז בחירתה טרם התכנסה הוועדה עקב הבחירות. רוזנבלט סבורה כי למרות מחלוקות אידיאולוגיות מסוימות, דווקא אפי נווה הוא המועמד המתאים להנהגת הלשכה: "לאפי נווה יש את היכולות ואת הכישורים להנהיג את הלשכה, ובעיניי הוא המועמד הראוי ביותר". רוזנבלט הוסיפה כי בתמורה לתמיכתה בנווה היא קיבלה התחייבות שהנציגים הבאים שייבחרו מטעם מחנה נווה לוועדה לבחירת שופטים, בשנת 2018, יהיו רק נציגים ציוניים.
העיתונאי עקיבא ביגמן, עורך אתר 'מידה', סבור כי תמיכת הרשימות הדתיות בנווה נובעת משתי סיבות: "בבסיס יש כאן גישה מפד"לניקית שלא מאמינה באפשרות לעשות מהפכה, ולכן מסתפקת בהישגים מקומיים-עסקניים. כך למשל התגאתה אחת הרשימות בהקצאת חדר בבניין ועד מחוז תל אביב לבית כנסת לטובת עורכי הדין הדתיים. ההנחה היא ששינוי מהותי אינו אפשרי, ואת ההישגים צריך לחפש בשוליים, בנושאים כמו הוועדה לבחירת דיינים. פרט לכך, חלק מעורכי הדין הדתיים חולקים עם נווה ובעצם עם שופטי בית המשפט העליון את התמיכה העקרונית באקטיביזם שיפוטי. החלום שלהם איננו בית משפט לא אקטיביסטי, אלא בית משפט אקטיביסטי ימני. זה דבר שמובן גם על רקע העובדה שמדובר באנשים דתיים, שגישה סמכותנית, שאיננה דמוקרטית במהותה, לא ממש זרה להם".