תוצאות סקר "מדד השלום" לחודש מאי של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, מצביעות על החומרה שבה רואים אזרחי ישראל את סוגיית החרמות והיחס לישראל בזירה הבינלאומית.
בציבור היהודי יש רוב ברור של 71% המסכימים לטענה כי "מדינות העולם מציגות בפני ישראל דרישות להתנהגות מוסרית שאינן מציגות בפני מדינות אחרות הנמצאות במצב של סכסוך".
באופן דומה נראה כי הציבור היהודי (69%) מגדירים את יחסיה של ישראל עם מדינות העולם- לא טובים.
למעלה ממחצית הציבור היהודי (52%) תומך ביישום ההפרדה באוטובוסים בין נוסעים יהודים לפלסטינים ביו"ש, לעומת 42% שמתנגדים.
79% מהיהודים השיבו כי לא יקחו חלק בחרם צרכנים על קניית מוצרים מההתנחלויות, לעומת 59% מהערבים שהיו לוקחים חלק בחרם כזה. עם זאת, 75% מהנסקרים בציבור היהודי הביעו חוסר רצון לעבור לגור בשטחי יו"ש, גם אם הדבר כרוך בדיור משופר במחיר נמוך.
בהקשר זה, 48% מהישראלים בציבור היהודי הצהירו, כי לא ביקרו ביישוב יהודי אחד או יותר ביו"ש בחמש השנים האחרונות.
רוב גדול בציבור היהודי (53%) חושב שרה"מ בנימין נתניהו, אינו מוכן לשקול הסדר מדיני הכולל ויתור על התנחלויות מחוץ לגושי ההתיישבות, על אף הצהרותיו בפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופאי, בה תמך במו"מ על גבולות גושי ההתנחלויות.
רוב ניכר (62%) בציבור היהודי אינו מרוצה מחלוקת התיקים בממשלה החדשה. הציבור גם איננו מרוצה מחלוקת הסמכויות של משרד החוץ. 62% מהציבור היהודי העריך כי "חלוקה זו לא תועיל ליכולת של ישראל לנהל טוב יותר את ענייניה הדיפלומטיים".
71% מהציבור היהודי מעריך כי הסיכוי לכניסתה של סיעת המחנה הציוני לממשלה נמוך מאוד או די נמוך. גם בקרב מצביעי המחנה הציוני, 87% סבורים כי המפלגה לא בדרכה להיכנס לקואליציה.
"מדד השלום" נערך על ידי פרופסור אפרים יער ופרופסור תמר הרמן, בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 1-4 ביוני 2015, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%.