1. לשכת עורכי הדין היא גילדה מקצועית, ולי יש כבוד גדול לגילדות מקצועיות. בכל זאת, מדובר במוסד בן למעלה מאלף שנים.
פעם היתה גילדה לסתתים, גילדה לבנאים, גילדה למעבדי העורות וגילדה למחשבי החשבונות, אולם מכל הגילדות האלו שרדה עד לימינו אנו, כמעט בכל מדינות העולם, בעיקר גילדה אחת, זו של עורכי הדין.
לא רק במדינת ישראל עורכי הדין הם אלו אשר בוחנים את המועמדים החדשים, קובעים את תנאי ההצטרפות למקצוע (לפעמים בהסכמת המדינה) ואחראים גם לאתיקה המקצועית ולהדחה של חברים משורותיו. אף גילדה מקצועית אחרת מאלו ששרדו עד היום לא נהנית מכוח משמעותי שכזה.
2. אולם, במדינת ישראל זכתה הגילדה המקצועית של עורכי הדין לתפקיד נוסף, שלא ניתן להמעיט בחשיבותו. נציגיה של הלשכה חברים בכל ועדות המינוי לשיפוט במדינה.
שופטים, דיינים רבניים, קאדים, קאדים מד'הב (יש דבר כזה, מבטיח) ואפילו שופטי בית הדין לעבודה, מתמנים על ידי ועדה שבה חברים גם נציגי לשכת עורכי הדין, שחלקם בועדה איננו מבוטל.
מינוי השופטים, ודאי לערכאות הגבוהות יותר, משפיע השפעה של ממש על דמותה של המערכת. שופטים אקטיביסטים בערכאות הגבוהות יוצרים מערכת משפט אקטיביסטית. שופטים שמרנים יוצרים מערכת משפט שמרנית. בועדה בת 9 חברים שתי אצבעות זה המון.
3. בימים אלו הגיעה לשכת עורכי הדין לישורת האחרונה לפני הבחירות, שתיערכנה ביום שלישי הקרוב, ועל הפרק עומדת הכרעה באשר לדמותה של לשכת עורכי הדין.
המחלוקת בלשכה, בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, איננה בין שמאל לימין. בכל אחד משני המחנות ישנם אנשי שמאל ואנשי ימין. המחלוקת היא גם כמובן לא בין דתיים לחילונים, בשני המחנות יש דתיים, חילונים ומסורתיים.
קו השבר בבחרות הקרובות הוא בעיקר בין תומכי הקו הנוכחי של בית המשפט העליון, הקו האקטיביסטי והליברלי, ובין מובילי הקו הלעומתי לקו הנוכחי של ההגמוניה המשפטית השלטת.
4. בראש תומכי הקו הנוכחי של בית המשפט העליון עומד אפי נווה, ואילו בראש הקו הלעומתי עומד ראש הלשכה המכהן, דורון ברזילי. כל אחד מהם עומד בראש מחנה של רשימות הן למועצה הארצית של הלשכה והן לוועדי המחוזות.
רק הצבעה למחנה מתנגדי הקו הנוכחי בבית המשפט העליון, גם לראשות הלשכה, גם למועצה הארצית, גם לראשות ועדי המחוזות וגם לועדי המחוזות תבטיח אפשרות לשינוי.
המצב הקיים היום שבו בראש הלשכה עומד מנהיג מחנה המתנגדים לבית המשפט, אולם במועצה הארצית ובמחוזות שולטים תומכי הקו הנוכחי בבית המשפט העליון, לא מאפשר כל שינוי.
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא בחירתם של נציגי הלשכה לועדה לבחירת שופטים. מאחר שהגוף הבוחר הוא המועצה הארצית, המורכבת הן מהנציגים שנבחרו למועצה עצמה והן מנציגים שנבחרים במחוזות, נבחרו לועדה שני נציגים מטעם המחנה התומך בקו האקטיביסטי בבית המשפט העליון.
במצב כזה לשופטי העליון יש אוטומטית רוב בועדה לבחירת שופטים, והם זקוקים רק לשני בעלי ברית נוספים בשביל למנות רק שופטים כלבבם לבית המשפט העליון.
5. למרות יכולת ההשפעה על בחירת השופטים ועל דמותה של מערכת המשפט, לשכת עורכי הדין היא כאמור גם גילדה מקצועית. כמו בכל גילדה יש כאן שנאות, קנאות, יריבויות אישיות והרבה פוליטיקה פנימית שמי שנמצא מחוץ למערכת לא מצוי בנבכיהן.
אם לשכת עורכי הדין הייתה מתעסקת רק בעניינים של עורכי הדין, אז מי שאיננו עורך דין באמת לא היה צריך להתעסק בענייניה. שאלת מידת הקושי בבחינות הלשכה באמת לא מעניינת את המורים ואת המהנדסים.
אולם, ברגע שהלשכה מתעסקת (על פי חוק יש להדגיש) בעניינים שמשפיעים על החיים של כולנו, אין דבר לגיטימי יותר מהתערבות של כולנו בענייניה של הלשכה.
הכותב הוא עיתונאי המסקר בין היתר את התחום המשפטי, אך איננו עורך דין