שר החינוך נפתלי בנט, שר האוצר משה כחלון ויו"ר השלטון המקומי חיים ביבס הציגו השבוע את רפורמת החינוך בגיל הרך, ובמרכזה הוספת סייעת שנייה בגני הילדים.
על פי הרפורמה, בכל הגנים לגיל שלוש וארבע שבהם לומדים 30 ילדים ומעלה יהיו בגן שלושה אנשי צוות, גננת ושתי סייעות. הרפורמה כוללת גם ניהול תקציבי אוטונומי של הגן על ידי הגננת, שתקבל תחת אחריותה תקציב ותייעד אותו על פי צרכיה. בנוסף לכך יאוגדו הגנים לאשכולות של כ‑15 גנים. בראש כל אשכול תעמוד אחת הגננות, שתיקרא "גננת מובילה", אשר תסייע לגננות ותאפשר החלפת מידע ורעיונות ביניהן.
בנט פנה במסיבת העיתונאים להורים, והבהיר כי הרפורמה שמה את מרכז הכובד על הגיל הרך, מתוך מחשבה מכוונת להשקיע דווקא בשכבת גיל זו: "אני רוצה לומר למאות אלפי ההורים לילדי הגיל הרך: כבר בשנת הלימודים הקרובה תהיה תוספת של סייעת שנייה בגנים. החלטנו להשקיע תקציב אדיר של 400 מיליון שקלים בגיל הרך".
"הילדים ייצאו בקרוב לחופשת הקיץ ויחזרו לגנים חדשים ואיכותיים יותר. יותר תוכניות לימוד, יותר משחקים, יחס חם ואישי יותר לכל ילד", הוסיף בנט והדגיש: "כמו שהבטחתי כשנכנסתי לתפקידי: ילד בן שלוש בישראל יקבל את אותה הזדמנות אם הוא גר בהרצליה, בנהריה או ברהט. במדינת ישראל איכות החינוך לא תיקבע לפי גובה תלוש המשכורת של ההורים". בנט הבהיר כי תקצוב הסייעת הנוספת יתבצע באופן דיפרנציאלי, כאשר השתתפות המדינה ברשויות החלשות תהיה גבוהה יותר, עד 90 אחוזים, ואילו ברשויות החזקות היא תפחת עד לרמה של 50 אחוזים בלבד.
שר האוצר כחלון אמר במסיבת העיתונאים כי "כל השקעה בחינוך לגיל הרך מחזירה את עצמה פעמיים, גם מבחינה חברתית וערכית וגם מהבחינה הכלכלית. מדובר בצעד שמעיד על סדר עדיפויות חדש, שמחזק רשויות חלשות, שמוביל לצמצום פערים חברתיים, שמגדיל את ההשקעה בחינוך ובילדים של כולנו".
השר בנט שוחח על הרפורמה גם עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, ועדכן אותו בפרטיה. ריבלין בירך על היוזמה ואמר: "בחינוך מטפלים בדיוק כך, מהמיקרו ניצור את המקרו. העובדה שהיוזמה מטפלת בעניין בצורה דיפרנציאלית ובאופן חוצה מגזרים, שנותן לאוכלוסיות החלשות יתרון גדול יותר, היא חשובה בפני עצמה. חברה שאינה מטפלת בחסרי הישע שבה אינה ראויה להיקרא חברה".