הדו"ח, שפורסם תחת הכותרת "הכול מדיד - מדד האיזון של מערכת המשפט לשנת 2015", משווה את אופן הטיפול בבג"ץ בעתירות ימין מול עתירות שמאל.
בדו"ח נבחנו פרמטרים קבועים, ובהם משך הזמן שניתן לתגובת המשיבים, מספר הדיונים שהתקיימו, ההרכב אשר מונה לדון בהן וכן מידת ההיענות לבקשת העותרים להוצאת צווי ביניים וצווים על תנאי.
הדו"ח התמקד בכוונה במרכיבים הטכניים של ההליכים ולא בתוצאות הסופיות שלהם. ההנחה היא שהמרכיבים הללו, מכיוון שהם באים לידי ביטוי עוד לפני בחינת הסוגיות שבעתירות לעומק, משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית שממנה ניגשים השופטים אל הסוגיות העולות בעתירות.
מהדו"ח עולה כי בעוד שבעתירות השמאל ממוצע הימים לתגובה מקדמית עומד על 23, הרי שבעתירות הימין עומד ממוצע הימים לתגובה על 52 ימים, פער של יותר מפי שניים. ב'רגבים' מציינים כי ממצאי הדו"ח הנוגעים לפרמטר זה אינם מותירים מקום לספק באשר לפערי החשיבות שמייחס בית המשפט לעתירות השונות.
עוד עולה מהדו"ח כי מתוך 24 עתירות מטעם ארגוני השמאל שבהן ביקשו העותרים צו ביניים, נעתרו השופטים והורו על מתן צו ב‑20 עתירות, שהן 87 אחוזים מהעתירות. מנגד, מתוך 24 עתירות הימין שבהן ביקשו העותרים צו ביניים, נעתרו השופטים והורו על מתן צו רק בארבע עתירות, 17 אחוזים מהעתירות בלבד.
נתון חשוב נוסף שעולה מהדו"ח מלמד כי בעתירות הימין ממוצע הימים מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה עמד על 369 יום, ומנגד בעתירות השמאל עומד ממוצע ימי ההמתנה לדיון ראשון על 250 יום בלבד.
עוד מלמד הדו"ח, כי רק בעתירה אחת בלבד מתוך כלל עתירות הימין, מצא בית המשפט העליון לנכון להוציא צו על תנאי, שידרוש מהמדינה לבחון לעומק את התנהלותה בשאלת אכיפת החוק נגד בנייה בלתי חוקית במגזר הפלשתיני. מנגד, ב‑46 אחוזים מעתירות השמאל שנידונו בהרכב מצא משום מה לנכון בית המשפט להוציא צו על תנאי נגד המדינה.
נתון נוסף הוא מספר הדיונים בכל עתירה. ממוצע הדיונים בעתירות השמאל עומד על 2.93 דיונים לעתירה, ואילו בעתירות הימין עומד ממוצע הדיונים על 1.4 דיונים לעתירה – פער של יותר מפי שניים.
בסיכומו של הדו"ח טוענים ב'רגבים' כי "העובדה שבכלל הפרמטרים שנבחנו, ללא יוצא מן הכלל, נמצא יחס מפלה באופן קיצוני – יחס רציני, שלא לומר אוהד, לעתירות השמאל, אל מול יחס מזלזל, שלא לומר ציני, המופגן כלפי עתירות הימין - אינה מותירה מקום לספק באשר לאג'נדה הברורה הנושבת במסדרונות בית המשפט העליון. המניע היחיד שביכולתו לספק הסבר לפער הזה הוא מניע אידיאולוגי-פוליטי, הרואה בשטחי יהודה ושומרון שטחים כבושים ולא חבלי מולדת".
ב'רגבים' מוסיפים כי "ממצאים אלו מהווים תמרור אזהרה הקורא לשופטי בג"צ לעשות חשבון נפש ובדק בית נוסף בנוגע להתנהלותם, ודורש מנבחרי הציבור ברשות המחוקקת לפעול למען איזון אמיתי באולמות המשפט".