אורן חזן
אורן חזןצילום: הדס פרוש

1

האם חבר הכנסת הטרי אורן חזן, שמחזיק גם בתואר סגן יושב ראש הכנסת, היה מעורב בניהול עסקי הימורים בבולגריה? האם היה מעורב בסרסור בנשים? האם הוא צרך סמים קשים?

למרות הנטייה האוטומטית להתייחס באמון לדיווח של כתב ערוץ 2 עמית סגל, צריך לזכור שמדובר בכתבת טלוויזיה של עיתונאי מוערך ומקצועי - לא פחות, אבל גם לא יותר. כבר קרה בעבר שתחקירים מרשימים ומקיפים לכאורה התגלו כמנופחים ואף כשגויים לחלוטין.

לשדרנית אילנה דיין יש מוניטין של תחקירנית מהשורה הראשונה, ובכל זאת היא כשלה בכתב האישום הטלוויזיוני שהגישה נגד סרן ר' בפרשת מותה של ילדה פלשתינית בגזרת מוצב גירית. ממצאים עובדתיים שהציגה בתוכנית 'עובדה' הוכחו כשגויים, ובעיקר הפרשנות שנתנה לעובדות הופרכה. שופטי בית המשפט העליון נדרשו לחידושים משפטיים מופלגים כדי להציל אותה מתשלום פיצוי של 300 אלף שקלים שגזר עליה חברם, השופט נועם סולברג. ויש להניח שגם אותו תחקיר של 'עובדה' נבדק היטב בידי משפטנים לפני שאושר לפרסום.

זה השלב שבו באים בדרך כלל המשפטים הידועים שיש להמתין בסבלנות עד לממצאי חקירת המשטרה ולהכרעתו של בית המשפט. אבל במקרה של ח"כ חזן, ייתכן שההאשמות נגדו לא יתבררו לעולם בידי רשויות אכיפת החוק. אין זה משנה אם אורן חזן ניהל בבולגריה קזינו, כגרסת חדשות ערוץ 2, או שרק ניהל שם בית מלון, כגרסתו של חזן. ניהול קזינו הוא עבירה בישראל, לא בבולגריה, כך שאין כאן מקום לחקירה פלילית. גם בכל הנוגע להאשמות החמורות בדבר סרסור בנשים וצריכת סמים קשים, לא ברור אם רשויות החוק בישראל או בבולגריה ימצאו תשתית לחקירה פלילית שיש בה עניין לציבור. לכן ספק רב אם יהיה גוף שיפוטי מוסמך שיחקור ויקבע מה בדיוק עשה הח"כ הצעיר מהליכוד בטרם נבחר לכנסת. ח"כ חזן יעמוד כנראה למשפט הציבור, התקשורת וחבריו במערכת הפוליטית, ומעשיו ייבחנו יותר בהיבט הנורמטיבי ופחות בהיבט של המשפט הפלילי.

2

בהיבט הנורמטיבי יש הבדל גדול בין עסקי הימורים לסרסור בנשים.

הימורים, כאמור, מותרים במדינות רבות בעולם, ביניהן גם כאלה שנחשבות נאורות. במערכת הפוליטית והציבורית בישראל לא נהוג לשמור מרחק מאנשים הקשורים לעסקי הימורים מחוץ לגבולות ישראל, או להתנזר מההון שצברו בעסקים אלו. די להזכיר את המיליארדר שלדון אדלסון, הפילנטרופ הגדול של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית ושל גופים ומיזמים רבים בישראל, ואת עורך הדין דב וייסגלס, מקורבו ואיש סודו של אריאל שרון, שייצג בין השאר את הקזינו ביריחו בטרם נסגר. בכל הנוגע לניהול הקזינו, אם יתברר שסגל צודק וחזן משקר, עיקר הבעיה תהיה הפגיעה באמינותו של סגן יו"ר הכנסת המושעה. שימוש בסמים לתצרוכת עצמית הוא אמנם עבירה פלילית, אבל נחשב לעוון שיש עליו מחילה. רוב הציבור לא מייחס חשיבות קריטית לשאלה אם מדובר בסמים קלים או קשים.

סרסור בנשים לעומת זאת הוא לא רק בעיה חוקית אלא תועבה נורמטיבית. איש ציבור ששמו ייקשר במעשים כאלה יכול להתחיל לחשב לאחור את קץ הקריירה הפוליטית שלו. אי אפשר לחייב ח"כ להתפטר מהכנסת כל עוד לא הורשע בפלילים, אבל סיכוייו להיבחר שוב יהיו אפסיים, וגם בקדנציה הזאת הוא יתקשה מאוד לקדם דברים כל עוד לא טיהר את שמו.

3

אך גם אם לא ברור העניין הפלילי, אורח החיים הנהנתני והבלייני של הח"כ מספר 30 בליכוד ממחיש שוב עד כמה טעו אותם דתיים שהחליטו ברגע האחרון להצביע לליכוד כדי להציל את נתניהו מתבוסה להרצוג.

שום נזק לא היה נגרם אילו נגרעו מהליכוד ארבעה או חמישה מנדטים, שהיו הולכים למפלגות הבית היהודי ויחד. בשתי הרשימות נותרו בחוץ אישי ציבור טובים, מנוסים וישרי דרך, שתומכיהם החליטו ברגע האחרון לתת את הקול שלהם לאורן חזן.

ויש דתיים שהצביעו לליכוד בגלל כעסם על אנשי הבית היהודי על שהתייעצו עם רבנים ולא היו מספיק ליברליים בענייני דת ומדינה. מהר מאוד התברר שהליכוד נוטה לנהל סחר-מכר קואליציוני על עמדתו בנושאים אלו. בקואליציה הקודמת הוא מכר את הצבעתו ליאיר לפיד. בקואליציה הנוכחית, האינטרס הפוליטי הצר מוביל אותו לאימוץ כמעט מלא של העמדה החרדית.  

כרסום מסוכן

במקרה או לא, הכוונה המוצהרת של הרמטכ"ל לכרסם במעמדה ובתחומי פעולתה של הרבנות הצבאית התפרסמה בסמיכות לסיפור כריך החזיר, שם התערב רב-אלוף אייזנקוט כדי לבטל עונש שהוטל על חייל שהפר את פקודות הכשרות. בין השאר מתכוון אייזנקוט לבטל את הנוהג שנקבע בשנים האחרונות, לפיו רב היחידה מקבל מקום מרכזי לצדו של מפקד היחידה בטקס השבעת הטירונים בכותל המערבי. באופן כללי נראה שהרמטכ"ל נוטה לאמץ את עמדתם של אנשי אקדמיה מהשמאל שיצאו נגד פעילות הרבנות הצבאית לחיזוק רוח הלחימה של החיילים, בטענה שמדובר בפלישה לתחום אחריותו של חיל החינוך.

השחיקה במעמדה של הרבנות הצבאית באה בד בבד עם כרסום ביחס המכבד והמכיל של הצבא כלפי החיילים הדתיים ופגיעה באורחות חייהם. נראה כי ראשי הרבנות הצבאית נקטו קו שפוף של התכופפות ושתיקה, תוך תקווה שהגל העכור יחלוף. כאשר צוערים דתיים סירבו לשמוע שירת נשים ונזרקו מקורס קצינים, הרבנות הצבאית עסקה בפעילות של גישור ופישור במקום להיאבק על זכותו של כל חייל לשמור הלכה לכתחילה. לעתים נראה היה שלעומדים בראש הרבנות הצבאית חשובה יותר יכולתם להפיץ תודעה יהודית ולחזק את רוח הלחימה. ההגנה על זכותו של החייל הדתי לחיות חיי תורה ומצוות מלאים הפכה להיות משנית בחשיבותה. אמנם נעשה הרבה גם בתחום הזה, אבל רק עד למקום שבו היה צריך להיאבק ולהילחם. בשנים האחרונות הרבנות נאבקה בקול ענות חלושה בכרסום בנוהלי "השילוב הראוי", שנועדו לאפשר שמירת צניעות בעידן פמיניסטי של חתירה לשילוב חיילות בתפקידים קרביים. גורמים בצה"ל התייחסו בגלוי אל החייל הדתי כחשוד שצריך להוכיח שהוא נאמן לפקודת מפקדיו ולא לרבניו. במיוחד בולטת המגמה לכפות על חיילים דתיים את ערכי הפמיניזם והשוויון המגדרי, תוך פגיעה בערכי הצניעות והלכותיה.

הסיפור של כריך החזיר, ובעיקר יחסם של בכירי הצבא לפרשה הזאת, מלמדים ששחיקה הדרגתית של הנורמה ההלכתית לא נעצרת בתחום הצניעות, ומאיימת גם על התחום הקריטי של כשרות המזון. מסתבר גם שכאשר הרבנות הצבאית לא יודעת להילחם על שמירת פרטי הלכות, סופה להיות מודחת גם ממעמדה כמפיצת תודעה יהודית וכמפיחה רוח לחימה.

הניסיון מוכיח שחיילי צה"ל בצאתם לקרב מעוניינים מאוד להתחבר אל מעיין האמונה היהודית ולשאוב ממנו תחושת ביטחון ורוח לחימה. מי שפוגע ביכולתם של הרבנים הצבאיים לספק את זה, פוגע למעשה במורל של הלוחמים ובכוחו של צה"ל.

הציונות הדתית צריכה מצד אחד לתת גיבוי ציבורי לרבנות הצבאית, ומצד שני לתבוע ממנה להיות הרבה יותר חזקה וללכת בדרכו האסרטיבית של מייסדה, הרב שלמה גורן זצ"ל. זו חובתנו גם כלפי בנינו שבצבא וגם כלפי כלל חיילי צה"ל, שמעוניינים מאוד לשאוב מים חיים ממעיין התורה והיהדות.

לתגובות: [email protected]