במקביל לפרסומו הקרֵב של דו"ח ועדת החקירה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם בעניין מבצע "צוק איתן", חיבר מכון המחקר NGO Monitor עם ארגון UN Watch, מחקר בלתי תלוי, שיטתי ומפורט על נושאים הקשורים ללחימה במהלך מבצע "צוק איתן".
המסמך שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם ולמדינות חברות מספק את הרקע ללחימה ומתייחס לנושאים אשר לטעמם של כותביו בלעדיהם אי אפשר להבין או לנתח את מהלך הלחימה, אשר ככל הנראה יזכו להתעלמות בדו"ח ועדת החקירה מטעם האו"ם.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס החוקר יונה שיפמילר, איש המכון ומהעומדים מאחורי פרסומו של הדו"ח, לתוכנו של המחקר המתבסס על שהתרחש בתוככי רוצעת עזה במהלך ימי 'צוק איתן'. לדבריו הנתונים מגלים כי האו"ם התבסס על מידע מוטעה ומוטה שהועבר אליו מארגונים שונים שידעו כיצד לצייר את ישראל כמדינה רומסת זכויות אדם.
הדו"ח המתפרס על פני 215 עמודים תחת הכותרת "משלימים את הפערים: המימדים החסרים ב'וועדות החקירה' מטעם האו"ם ומטעמם של ארגונים לא-ממשלתיים בלחימה בעזה", מתמקד בכמה מהסוגיות המרכזיות בתחום המשפט ההומניטארי הבין-לאומי ובתחום זכויות אדם, אשר לטענת מחבריו, בלעדיהם אי אפשר להבין את ההקשר בו הלחימה התרחשה.
בתוך כך נדון בו ייצור הרקטות בעזה ומשלוחי הנשק אל ארגוני הטרור, וגם המימון אשר מועבר לחמאס תוך הפרה של המשפט הבין-לאומי; ראיות בדבר הניצול לרעה של הסיוע ההומניטארי אשר גורמים שונים מעבירים לעזה; ואמינותם של הדו"חות וההאשמות אשר ארגונים לא-ממשלתיים מפיצים ביחס ללחימה במהלך מבצע צוק איתן.
לדברי שיפמילר המחקר גילה כי הארגונים שהעבירו את המידע לאנשי האו"ם שניסחו את הדו"ח הצפוי להתפרסם נמנעו מלעסוק בשימוש שעשה חמאס באמבולנסים ובבתי חולים. ארגונים אלה העדיפו להתמקד בפגיעתו של צה"ל את התשתית הרפואית, אך נמנעו מלדון בשאלה מדוע חמאס ירה מתוך בית החולים שיפא שבעזה, מיקם את מפקדתו בבית החולים והשתמש באמבולנסים להעברת לוחמים ממקום למקום.
כשנשאל עד כמה להערכתו העולם יהיה קשוב לדו"ח שהנפיקו הוא וחבריו השיב שיפמילר באופטימיות. לדבריו העולם נכון להקשיב לדברים כאשר הם מגיעים מגוף אובייקטיבי המציג את מקורותיו ואף מאתגר את השומעים לבחון את אמיתותם. הוא מדגיש כי כל המקורות שהובילו לדו"ח המקביל שהנפיקו הוא וחבריו פרוסים וגלויים לעין כל וכל אדם יכול לראות את הנתונים בנקל.
לזאת הוא מוסיף ומעיר כי מאמציה של מדינת ישראל לפעול באותה דרך התקבלו בספקנות שכן האינטרס הממשלתי של ישראל ידוע, ומאידך היא חשודה כמציגה חלקי נתונים, מה שאין כן גוף מחקרי אובייקטיבי.
בין הנושאים הנידונים בספר הדו"ח:
הייצור והיבוא של רקטות וטילים אשר שוגרו מעזה למדינת ישראל.מאז 2001 ועד היום, שוגרו למעלה מ-20,000 רקטות ופצצות מרגמה מעזה, לעבר יותר ויותר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית ישראלית. היבוא, הייצור, האחסון (באזורים צפופי אוכלוסייה), ושיגורם של סוגי תחמושת אלה, מהווים הפרה בוטה וחוזרת ונשנית של המשפט הבין-לאומי.
מקורות המימון של חמאס לאור האיסור על מתן סיוע לארגוני טרור במשפט הבין-לאומי. הספר בוחן את מנגנוני המימון הפנימיים והחיצוניים של חמאס, עם דגש מיוחד על מדינות המספקות תמיכה צבאית כספית וחומרית – במיוחד מדינות כמו סוריה, איראן ולאחר 2012 קטאר וטורקיה.
הראיות באשר ניצול הסיוע ההומניטארי המסופק על ידי מקורות שונים – סוכנויות בין-לאומיות, וארגוני סיוע ממשלתיים ולא ממשלתיים – לעזה; הפניית הסיוע לצרכים צבאיים וטרור; שאלות על פיקוח ואחריות של סוכני הסיוע; וההשלכות במסגרת משפט הבין-לאומי בשל הפניית הסיוע לארגוני טרור .
בחינת מהימנותם של הדו"חות וההאשמות של ארגונים לא-ממשלתיים באשר למבצע צוק איתן.