בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שר החינוך, נפתלי בנט, למתקפת האמנים נגדו ונגד השרה מירי רגב.
"אני לא מבין את הלוגיקה", הוא אומר. "לא סותמים כאן את הפה לאף אחד. כל מי שרוצה להעלות הצגה, ואפילו היא מעוותת, זכותו. אם יש קהל. ההחלטה שקיבלתי היא החלטה טבעית ומתבקשת".
"אני בסך הכול אומר שמשרד החינוך לא ישלח ילדים להצגה על רוצחו של החייל משה תמם, ובוודאי לא יממן מכספי המיסים את שילוח ילדי כיתות ו' ז' ח' ו-ט' להצגות מעין אלה".
עוד מוסיף בנט ואומר כי הוא "לא יכול לומר שהחלטת ועדת סל התרבות לא מעוררת תמיהה. הדבר הזה נחת על שולחני כמה ימים אחרי כניסתי לתפקיד והנחיתי לעשות בירור ולבדוק מה קרה ואיך הצגה כזו נכנסה. בדקו ואמרו לי שהוועדה לא ידעה שההצגה עוסקת במחבל. פקפקתי במהימנות המידע אבל הסכמתי לקבל ואמרתי שעכשיו כשיודעים נא להסיר אותה. הוועדה התכנסה שוב, הפעם ביודעין, ושוב אישררה את הכללת ההצגה בסל. מאותו רגע הוצאתי אותה מהסל ונכון לאותו רגע זה לא בסל התרבות. ילדי ישראל לא יראו את ההצגה המעוותת הזו".
ומה באשר לסמכות המקצועית הניתנת לוועדת סל התרבות? השר בנט משיב ואומר שאינו יודע מה משמעותה של מקצועיות הוועדה. "ההחלטה של הוועדה תמוהה והיא מטילה צל על שיקול הדעת של כלל הוועדה. בתוך ההצגה יש אזכור לאירוע, שלא כפי שמתארים, אם כי זה באמת לא בליבת ההצגה. שרים נועדו להפעיל שיקול דעת, כי אם הכול מקצועי לא צריך ממשלה ולא בחירות. בואו ניתן לפקידים לנהל את המדינה... לא בשביל זה באתי לממשלה. באתי לקדם את הערכים שבהם אני מאמין. בשביל זה נבחרנו ואת זה אני מתכוון לעשות".
ואולי אמירות ברוח זו של 'באתי לקדם ערכים מסויימים', אמירות הנשמעות גם מפיו של בנט וגם מפיה של השרה רגב, היו מעט חדות וחריפות והעיבו על כניסתם של השניים לתפקידיהם ועוררו תוך כדי כך לא מעט שדים מרבצם? בנט לא מקבל את הדברים. "עשיתי את הדבר המתבקש. יש לי עמדות ואני לא מתנצל עליהם. אני גאה להיות יהודי, גאה להיות ציוני וגאה להיות שר חינוך של מדינת ישראל. לא מתבייש בכך. נגמרו התקופות שהיה צורך להסתתר ולהיות מה שאנחנו לא. אנחנו גאים בערכים ובאמונות שלנו ומסתבר שעם ישראל גם מאמין בהם".
אז איך קורה שרק אמן אחד, זאביק רווח, מתייצב אל מול מאות ואלפי אמנים שתוקפים את השרים בנט ורגב? "אני לא נותן ציונים לאמני ישראל. אני חושב שראוי היה שיהיה הרבה יותר פלורליזם. אני לא מקבל את האמירה שכישרון יש רק בשמאל. יש הרבה מאוד כישרון בכל המדינה. הייתה תקופה ארוכה של חד ממדיות בעולם האמנות והתרבות".
באשר לשאלה כיצד עושים זאת, כיצד יוצרים רב גוניות בתרבות הישראלית, בעיקר לנוכח ניסיונה של השרה לשעבר לימור לבנת לייצר תחרות יצירה ציונית שהתבררה בסופו של יום כתחרות שבה זכו שוב אותם אמנים שהפעם הגדירו את יצירותיהם כציוניות, אומר השר בנט כי כעת הוא עסוק עד מעל לראשו במשרדו, משרד החינוך, ואת נושא התרבות הוא מותיר בידי שרת התרבות.
עוד נשאל השר בנט כיצד הוא רואה את דבריה של יו"ר ועדת סל התרבות לפיה "אנחנו בינתיים מצהירים על עמדותינו. לא החלטנו אם נפסיק לעבוד עם השר". בנט לא נשמע מתרגש במיוחד. "זכותם", הוא אומר. "אף אחד לא כופה עליהם. עוד לא קם האדם שאין לו תחליף. גם לי וגם להם יש תחליף. מי שירצה להתפטר מתפקידו בוועדת סל התרבות נמצא לו מחליף. לא קרה כלום".
במהלך השיחה עמו הזכיר השר בנט את מצבה של ישראל בתחום לימודי המתמטיקה, מצב שאותו הוא מגדיר כ"אסון שקט". כשנשאל על אודות הפתרונות הוא מספר על היערכות להצגת תכנית מובנית בתוך כשלושה שבועות:
"מסתבר, אחרי מעל חמישים פגישות בתחום המתמטיקה, בחודש האחרון, שהנתונים הם שהיו לנו מעל 13,000 מסיימי 5 יחידות בגרות לפני עשור וכעת ירדנו למתחת ל-9000. זו ירידה קיצונית מסוכנת ומיותרת מאוד. יש הרבה ילדים שיש להם כישורים אבל הם לא ניגשים ל4 או 5 יחידות כי הפחידו אותם, עודדו אותם שלא להשקיע או לא קיבלו את המוטיבציה והעזרה הנדרשות. כרגע סיימתי את שלב ההקשבה והלימוד ואני עכשיו בשלב הכנת התכנית עם הצוות הבכיר במשרד החינוך. אני מאמין שתוך שלושה שבועות נציג תכנית מסודרת ומתוקצבת למהפך בתחום המתמטיקה והמדעים".
לדבריו בעיה נוספת הנוגעת בעיקר לציבור הציונות הדתית היא לימודי אנגלית: "לציונות הדתית יש בעיה חמורה ומיוחדת בתחום האנגלית. הרבה חבר'ה בציונות הדתית לא מצטיידים בשפה הזו, שהיא כלי קריטי להצלחה בחיים, הן בתחום הכלכלי עסקי והן בתחום הציבורי. אני לא מבין את ההיגיון למה לא נותנים לצעירינו את הכלי הזה. דמיין אותי ללא השפה, לא הייתי יכול להתראיין בחו"ל וכך כל עו"ד מורה ואיש עסקים או מורה. ראוי שלכל אחד יהיה הכלי הזה. התחלתי לפעול עם אברהם ליפשיץ, מנהל החמ"ד בנושא הזה".
לטעמו של השר בנט החובה היא בראש ובראשונה להבהיר לתלמידים עד כמה חשוב נושא זה של לימוד האנגלית. זאת בעיקר אל מול המציאות בה מנהלי בית ספר מעודדים לרדת מ-5 ל-4 יחידות ומ-4 ל-3 יחידות בתואנה שעדיף ציון גבוה ב-3 יחידות מאשר ציון נמוך ב-4 יחידות. "זה לא נכון. עדיף ציון נמוך בחמש יחידות מציון גבוה בארבע, מבחינת האפשרויות ויכולת ההשתכרות בעתיד".