עשור לעקירה
"לפנות אחים? הייתי מניח את הדרגות והולך"

אחיו של עמנואל מורנו חושף את חלקו של הקצין הבכיר במאבק בגירוש: הברחת מפגינים ברכב ומחווה מרגשת לצעירה שלא הספיקה לארוז חפציה.

עדו בן פורת - ערוץ 7 , ל' בסיון תשע"ה

גוש קטיף
גוש קטיף
פלאש 90

עמנואל מורנו הי"ד, הקצין הבכיר של סיירת מטכ''ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה ותמונה אסורה לפרסום עד היום, היה מסרב פקודה אילו היה מוטלת עליו פקודה לעקירת יהודים מביתם.

כך חושף אחיו, ד', גם הוא בוגר היחידה המובחרת, בפרויקט מיוחד של "ידיעות אחרונות" לציון עשר שנים לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון.

מסתבר שמורנו, שפעל באינספור מבצעים חשאיים ונהרג במבצע נועז בבקעת הלבנון, לקח גם חלק פעיל במאבק בתוכנית ההתנקות.

אחיו סיפר לעיתון על מחווה לנערה תושבת גוש קטיף בשם הודיה. היא לא הספיקה לארוז את החדר שלה ונאלצה לעזוב את ביתה יחד עם משפחתה מבלי לקחת דבר.

רגע לפני שהדחפורים עלו על הבית דאג עמנואל מורנו להעמיס את תכולתו על משאית. וכשארז את חפציה של הודיה בת ה־18 הוא כתב בטוש על ארגז הקרטון: "דעי לך הודיה, עוד יגיע זמן ההודיה. אל תדאגי".

"עמנואל סייע ככל האפשר למאבק נגד ההתנתקות", ספר אחיו ד', “הוא אירגן אוטובוסים להפגנות, סייע בלוגיסטיקה. בזמן המצור על הגוש אירחנו בבית 15 צעירים שהגיעו מבחוץ, מה שקראו אז שב"חים. כמעט בכל לילה עמנואל היה עולה על מדים, שם דרגות, מעמיס שב"ח אחד בבגאז', שם ציוד ואוכל מקדימה – ונכנס לגוש".

עמנואל, מספר אחיו, לא הסתיר את דעתו על ההתנתקות. “מפקד סיירת מטכ"ל דאז (עודד ראור ז"ל) שאל אותו: 'מה תעשה אם יגידו לך לפנות?' עמנואל ענה: ‘אני חייל. מעולם לא סירבתי פקודה, גם לא אסרב. מצד שני, אני לא מסוגל לפנות את האחים שלי. אם אדרש לעשות זאת, אני אשים את הדרגות ואלך הביתה'".